ממלכתיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי; הוספת מקף;
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
הגישה נתנה למעשה ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] להעברת מרכזי השליטה ב[[מדינה]] מה[[חברה]] ל[[ממשלה]] ולביסוס [[ריבונות|ריבונותה]] של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה ה[[לאומיות|לאומיים]] של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק ה[[פלמ"ח]], חקיקת [[חוק חינוך ממלכתי]] שביטל את [[שיטת הזרמים בחינוך]] והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.
 
בתחום ה[[ביטוח בריאות|בריאות]] נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת [[1995]] חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], שניתק את הקשר ההדוק בין [[ההסתדרות הכללית]] (ובעקיפין [[מפלגת העבודה]]) לקופת החולים הכללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית וקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותיל[[שירותי בריאות|שירותי הבריאות]], אם כי נמשכת אספקתם על ידי גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות על ידי המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים על ידי גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים. קשה לומר בביטחון שמטרה זו הוגשמה כליל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שלשתי קופות חולים יש עדיין "צבע" [[פוליטיקה|פוליטי]], אך החוק מהווה צעד משמעותי בכיוון זה.
 
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]