מסוגלות עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גאלוס (שיחה | תרומות)
ויקיזציה, שכתוב והרחבה, ראו גם דף השיחה
שורה 1:
'''מסוגלות עצמית''' או '''יעילות עצמית''' (ב[[אנגלית]]: Self efficacy) היא [[תפיסה|תפיסתו]] של הפרט לגבי יכולתו לבצע [[התנהגות]] שתביא לתוצאה מסוימת. זוהי [[אמונה|אמונתו]] של האדם (בין אם היא מציאותית או לא), ביכולותיו לבצע משימה מסוימת. המושג שייך ל[[תיאוריית הלמידה החברתית]] שאותה פיתח [[אלברט בנדורה]].
{{בעבודה}}
מסוגלות עצמית (Self efficacy), הינה מושג השייך לתיאוריית הלמידה החברתית שאותה פיתח [[אלברט בנדורה]] (Albert Bandura). מסוגלות עצמית מוגדרת כמידה בה משוכנע הפרט ביכולתו לבצע התנהגות מוגדרת שתביא לתוצאה מסויימת. הפרט מעריך כל הזמן את טווח היכולות שלו והערכותיו לגבי יכולתו משפיעות על התנהגותו בזמן נתון. כשהפרט תופש את המשימה המוטלת עליו ככזו שאיננה תואמת את יכולותיו הוא מפסיק להשקיע מאמצים ומסוגלותו יורדת, לעומת זאת כשהפרט תופש את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו הוא משקיע מאמץ יתר ופועל גם לנוכח קשיים ומכשולים.
 
=== ארבעה מקורות לתחושתהשפעות המסוגלות העצמית ===
המסוגלות העצמית עוסקת בידיעה של האדם ובאמונה שלו כי הוא אכן מסוגל לבצע מטלה מסוימת. האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלו להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. מסוגלות עצמית גבוהה גוררת השקעת מאמצים גבוהה לשם השגת המטרות. ולחילופין, מסוגלות עצמית נמוכה מנמיכה את ההנעה (המוטיבציה) וגורמת למחשבות על כישלון.
 
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את ה[[מוטיבציה]] להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על [[כישלון]]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים.
 
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי [[חשיבה]] ולעיתים יוצרת [[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.
=== ארבעה מקורות לתחושת המסוגלות העצמית ===
 
בנוסף, על פי [[תאוריית הייחוס]], בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כשלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.
ארבעה מקורות אחראים לתחושת המסוגלות העצמית של האדם, ולכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות.
 
== המקורות לתחושת המסוגלות העצמית ==
 
ארבעה מקורות אחראים לתחושתתפיסת המסוגלות העצמית שלמושפעת האדםמארבעה מקורות, ולכלשלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות.
'''ארבעת המקורות הם''':
 
א1. '''התנסות בהשלמת משימות''' - התוצאות של התנסויות קודמות שביצע האדם משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התנסות מוצלחתבעבר שלנושהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפךואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות.
 
ב2. '''צפיהצפייה בהתנהגותבאחרים אחרים(למידה ממודל)''' - כאשר האדם רואה אחרים מבצעים פעילותמטלה כלשהידומה בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות העצמיתשלו שלנולבצע עולהמטלה כזו בעצמו. כל זאת בתנאי שהאחרים, שאנושהאדם משוויםמעריך את עצמנויכולותיו אליהםשל -האחר במשימות מסוג זה, דומיםכדומות לנולשלו.
 
ג3. '''שכנוע מילולי''' - כאשר אנואדם משכנעיםאחר אחריםמנסה שאנולשכנע יכוליםאת הפרט ומביע את דעתו כי לפרט יש יכולת גבוהה להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלנושל הפרט עולה. השכנוע המילולי אפשרייעיל רק כאשר האדם המשכנע נתפסהוא כבקיאקרוב בתחוםומשמעותי השכנוע,עבור ו/אוהמשוכנע כאשר(למשל הואהורים), משמעותיאו בעינינו.כשהוא לכןנתפס חשובכבקיא שהשכנועבתחום המילולישל יהיה מציאותיהמטלה.
 
ד4. '''עוררות רגשית''' - לעוררותעוררות רגשית השפעהגבוהה, הפוכה עלכגון תחושת המסוגלות[[מתח העצמית שלנו. עוררות רגשיתנפשי]], גורמת לנולאדם לשינויים פיזיולוגיים. שינוייםשל אלה גורמים לנו לחושתחושת אי נוחות, ולכןשמורידה עוררותאת רגשיתתפיסת גבוהההמסוגלות מורידההעצמית. אתלעומת זאת, תחושת המסוגלותרוגע העצמיתתורמת שלנו,ליצירת ולהפךתחושת מסוגלות גבוהה.
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://des.emory.edu/mfp/self-efficacy.html#bandura האתר של אלברט בנדורה על מסוגלות עצמית]
 
* אורית כהן ודנה פרידמן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13522&kwd=7410 בנדורה - גישת הלמידה החברתית: ויסות עצמי ומסוגלות עצמית], באתר מט"ח
=== תיאוריית הלמידה החברתית ===
תופסת את האדם כיצור חברתי, ובהיותו יצור חברתי, אשר פועל בתוך הקשר חברתי, מתרחשת הדדיות בין האדם לחברה. בנדורה טוען שהודות ליחס ההדדי בין הפרט לסביבתו, האדם מסוגל ללמוד גם מצפייה באחרים, וזאת גם ההוכחה לכך שיש לו יכולת שליטה על התנהגותו.
 
=== לקריאה נוספת ===
על-פי [[בנדורה]] הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. לכל אדם יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותו, על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו.
 
 
=== לקריאה נוספת ===
<div dir=ltr>
*Bandura, A. (1982). Self afficacy mechanism in human agency. American psychologist, 37 (2), 122 – 147.
*Bandura A. (1997). Self efficacy: the exercise of control, New york: W. H. Freeman and Co. publishing.
</div>
 
[[en:Self-efficacy]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
 
[[en:Self-self efficacy]]
[[de:Selbstwirksamkeitserwartung]]
[[fr:Auto-efficacité]]
[[ja:自己効力感]]
[[ru:Самоэффективность]]
[[no:Mestringstro]]