הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמות הקרקעות של ניו זילנד"

←‏עימותים צבאיים: שני עימותים אחרונים
(←‏עימותים צבאיים: מלחמת טראנאקי השנייה)
(←‏עימותים צבאיים: שני עימותים אחרונים)
 
==עימותים צבאיים==
{{להשלים|פרק=כן}}
החל מאמצע המאה ה-19 החלו להתפתח עימותים אלימים בין המתיישבים החדשים לשבטים המאוריים הנפגעים. העימות הראשון התרחש בשנת [[1843]] בצפון האי הדרומי בין מתיישבים ב[[נלסון (ניו זילנד)|נלסון]] למאורים מוואיראו (Wairau) שפרץ כתוצאה מהשתלטות של מתיישבים פורעי חוק על קרקעות מאוריות. בעימות הקצר נהרגו 22 מתיישבים אירופאים ו-5 מאורים, אך הוא סימן את תחילתה של תקופת קרבות ארוכה בין המאורים למתיישבים.
 
אזורי והקפי העימותים התרחבו בשנים שלאחר מכן אל רוב חלקי [[האי הצפוני]], ביניהם המערכה על עמק האט (Hut valley campaign) באזור [[ולינגטון (ניו זילנד)|ולינגטון]], והמערכה ב[[מנוואטו-ונגנאוי|ווהאנגנואי]] (Wanganui Campaign) בדרום מערב האי הצפוני שהתרחשו בשנים [[1846]] ו-[[1847]] בהתאמה. כמות ועצמת העימותים פחתה בהדרגה בשנים שלאחר מכן ובין 1848 ל-1859 הייתה תקופה של שקט יחסי, העימותים חזרו ביתר שאת והגיעו לשיא במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-19 באזורי [[אזור טראנאקי|טראנאקי]] ו[[ואיקטו]].
 
במרץ [[1860]], בעקבות חילוקי דעות נוספים על עסקה למכירת קרקעות באזור [[אזור טראנאקי|טראנאקי]], החלה [[מלחמת טראנאקי הראשונה]] (First Taranaki War), שהייתה למעשה סדרת קרבות בין מאות לוחמים מאורים לכ-4000 חיילים בריטיים, שרובם הגיעו מ[[אוסטרליה]] לצורך הקרבות. הקרבות נמשכו שנה, והסתיימו ללא הכרעה ברורה וכאשר שני הצדדים הלוחמים מותשים מהלחימה אך לא מרוצים מתוצאותיה. ביולי [[1863]] התחדשו הקרבות ב[[הפלישה לוואיקטו|פלישה לוואיקטו]] (Invasion of Waikato), בה נלחמו לראשונה בצורה מאורגנת כוחות [[תנועת המלך]] המאורית כנגד חיילי הממשל הבריטי. באפריל 1864, בתום הקרבות, נהדפו כמעט כל המאורים מ[[ואיקטו|וואיקטו]] והכוחות הבריטים כבשו שטחים בהיקף של מעל ל-10,000 קמ"ר. במקביל לפלישה לוואיקטו התחדשו הקרבות באזור טראנאקי, הכוחות המאוריים שנשחקו בשנים שלפני כן לא עמדו בפני הצבא שעמד מולם ותוגבר במשך כל הקרבות בחיילים ובאמצעי לחימה חדשים. בתוך שלוש שנים, בין [[1863]] ל-[[1866]] כבש הממשל הניו זילנדי כ-4,000 קמ"ר מידי המאורים תוך הרס כמעט מוחלט של כל הכפרים המאוריים בשטחים אלו. הקרבות, שכונות מאוחר יותר בשם [[מלחמת טראנאקי השנייה]] (Second Taranaki War) הביאו את אוכלוסיית המאורים בחלקו המערבי של האי הצפוני לשפל חמור הן מבחינת גודל האוכלוסייה והן מבחינת שטחי המחיה ולמעשה היו סדרת העימותים המשמעותיים האחרונה בין המאורים לממשל באיזור זה.
 
משנת 1865 שכחו הקרבות בהדרגה, והתקופה שבין [[1866] ל-[[1868]] הייתה השקטה ביותר במהלך התקופה המכונה מלחמת הקרקעות אך בשנת 1868 פרצו שני עימותים בלתי תלויים במזרח ובמערב האי הצפוני. בדרום טראנאקי התחדשו הקרבות בעקבות [[מלחמת טראנאקי השנייה]], קרבות אלו מכונים [[מלחמת טיטוקווראהו]] (Titokowaru's War) על שם המצביא המאורי שהוביל אותם והתנהלו בין 1868 ל-1869. [[טיטוקווראהו]] הוביל את המאורים לסדרת נצחונות בזק בתחילת העימות, וכבש מהממשל הניו זילנדי אדמות רבות שנכבשו בעימותים קודמים, אך לאחר מספר חודשים התהפכו היוצרות והכוחות הקולוניאליים השיבו לעצמם את מרבית השטח. למעשה היו סדרת העימותים המשמעותיים האחרונה בין המאורים לממשל באיזור זה. במקביל, פרצו במערב [[האי הצפוני]] הוביל המצביא המאורי [[טה קוטי]] את המאורים לסדרת קרבות כנגד הממשל הניו זילנדי, סדרת קרבות אלו מכונים [[מלחמת טה קוטי]] (Te Kooti's War) ונמשכו משנת 1868 ועד 1872. סדרת קרבות זו היוותה למעשה את סוף תקופת הקרבות ומציינת את סופן של מלחמות הקרקעות של ניו זילנד.
 
==תוצאות==