פתיחת התפריט הראשי

שינויים

תום לב

הוסרו 1,305 בתים, לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
 
===תום לב במשפט הישראלי===
 
{{ציטוט|תוכן=
===תחולת העקרון===
"אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב. עקרון זה - אשר מקורו הפורמלי הוא בהוראות הסעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 - הוא עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים"'''
|מקור=נשיא ביהמ"ש העליון, [[אהרן ברק]], ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח', פ"ד נז(2) 385.}}
 
עקרון תום הלב הינו מושג משמעותי ביותר ב[[משפטים|משפט]] הישראלי, ופעמים רבות יש בו כדי לזכות אדם מחבות על פי המשפט הפרטי ולעתים אף ליצור חובות כלפי אדם הנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב.
 
חובת תום לבהלב מופיעה ב'''חוק החוזים (חלק כללי)''', תשל"ג-1973, בסעיפים 12 ו-39 ביחד עם הדרישה לדרך מקובלת. הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת. סעיף 39 לחוק קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" ואילו סעיף 12(א) לחוק קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
 
עקרון תום הלב מוחל גם על תחומי משפט נוספים מעבר ל[[דיני חוזים]] ודרך סעיף 61 ב' לחוק החוזים הוא מוחל גם על [[דיני הנזיקין]], [[דיני קניין]] ועוד.ההוראה המרכזית בחוק החוזים לעניין תום הלב הינה סעיף 39 לחוק הקובעת כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" . בעקבותיה של הוראה זו, באה הוראת סעיף 12(א) לחוק החוזים, ולפיה "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" . סעיף 61(ב) לחוק החוזים מורה כי "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" , ובלשונו של השופט מישאל חשין: "הוראת סעיף 61(ב) לחוק החוזים מדמה עצמה לתחנת-אוטובוסים המשלחת אוטובוסים אל כל רחבי הארץ. כמוה כתחנת-אוטובוסים כן היא הוראת סעיף 61(ב) לחוק, המשלַחַת את הוראת סעיף 39 (כמותה את הוראת סעיף 12, ובעצם את כל הוראות חוק החוזים), אל כל תפוצות משפט ישראל. כהוראת סעיף 61(ב) לחוק החוזים, שתלה עצמה הוראת סעיף 39 בצופן הגנטי של כל הפעולות המשפטיות שאינן בבחינת חוזה ושל כל החיובים שאינם נובעים מחוזה "ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים" .
אך תחולת העקרון משתרעת מעבר לדיני החוזים. סעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את העקרון "גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". בעקבות סעיף זה קבע השופט [[אהרון ברק]] כי תום הלב הינו "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב. עקרון זה - אשר מקורו הפורמלי הוא בהוראות הסעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 - הוא עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים"‏‏<ref>ע"א 2643/97 '''גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח'''', פ"ד נז(2) 385</ref>
עיקרון תום הלב הוטמע בחוקים רבים נוספים, מלבד חוק החוזים, ובין הבולטים שבהם אנו מונים את סעיף 16 לחוק המכר המחייב גילוי של אי-התאמה בממכר ; אי התאמה על-פי סעיף 11 לחוק המכר, תופעה המתרחשת כשאין בממכר את התכונות הרגילות לשימושו המסחרי ; סעיף 8 לחוק השכירות והשאילה המטיל חובת גילוי על המשכיר של אי התאמות במושכר ביחס לתיאור המושכר בחוזה ; סעיף 8 לחוק השליחות מחייב את השלוח לגלות את כל הידיעות הקשורות בשליחות ; סעיף 16 לחוק ניירות ערך המחייב גילוי בתשקיף ומפרט את כל הפעילויות העסקיות של החברה ; סעיף 2 לחוק מכר דירות המחייב את הקבלן לצרף מפרט ; ס' 8א לחוק המתווכים מחייב את המתווך לגלות ללקוח את כל הפרטים הקשורים לתיווך ולבסוף סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן מחייב לגלות לצרכן פגמים מהותיים .
בעקבות פרשנות זו הרואה בעקרון תום הלב עקרון יסוד במשפט האזרחי בישראל, ב[[תזכיר חוק דיני ממונות]], המוצע כקודקס של [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]] הישראלי, מופיע תום הלב בעקרונות היסוד. בסעיף 2 של ההצעה נאמר: "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב".
 
עיקרון תום הלב הוטמע במפורש או במשתמע בחוקים רבים נוספים, גם מעבר לתחולתו על פי סעיף 61 (ב) לחוק החוזים -
 
* סעיפים 16 ו-11 לחוק המכר המתייחסים לאי-התאמה בממכר.
כמו כן, מופיעה החובה לתום לב במספר מקומות ספציפים בספר החוקים הישראלי.
* סעיף 8 לחוק השכירות והשאילה המטיל חובת גילוי על המשכיר של אי התאמות במושכר ביחס לתיאור המושכר בחוזה
* סעיף 8 לחוק השליחות מחייב את השלוח לגלות את כל הידיעות הקשורות בשליחות
* סעיף 16 לחוק ניירות ערך המחייב גילוי בתשקיף ומפרט את כל הפעילויות העסקיות של החברה
* סעיף 2 לחוק מכר דירות המחייב את הקבלן לצרף מפרט ; ס' 8א לחוק המתווכים מחייב את המתווך לגלות ללקוח את כל הפרטים הקשורים לתיווך.
* סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן מחייב לגלות לצרכן פגמים מהותיים.
 
===פרשנות העקרון===
ב[[תזכיר חוק דיני ממונות]], המוצע כקודקס של [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]] הישראלי, מופיע תום הלב בעקרונות היסוד. בסעיף 2 של ההצעה נאמר: "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב".
 
הדרישה לתום הלב בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, פורשה כדרישה לתום לב אובייקטיבי. לפיכך, טענתו של אדם שהוא האמין שהתנהגותו היא תקינה לא תהווה הגנה ובמידה ובחינה אובייקטיבית של ההתנהגות תקבע שהיא לא הייתה כזו.
49,522

עריכות