כלל הברזל של האוליגרכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית; שווייץ; טלוויזיה;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: עוין;
שורה 34:
לבד מחשיבותו של כלל הברזל של האוליגרכיה עבור התארגנות דמוקרטית, טוען מיכלס כי קיימת השלכה נוספת שלו על מה שמכונה "המאבק ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]]". לפי מיכלס, היווצרות אוליגרכיה שכזו תלויה גם באופיו של מאבק זה: הצורך באיחוד כוחות יוצר יתרונות עבור התנהלות ריכוזית של הארגונים הסוציאליסטים. לאור זאת, היווצרות אוליגרכיה חזקה משרתת את המאבק. תהליך זה מתעצם ככל שהאוליגרכיה הולכת ומתקבעת: כל התנגדות אליה, הופכת להתנגדות למאבק עצמו.
 
הצורך בהרחבת השורות והצורך בעמידה מול [[כוח (סוציולוגיה)|כוחות]] חיצוניים חזקים ועוייניםועוינים, מביא את הארגון הסוציאליסטי להתנהלות '''מתונה'''. הארגון מנסה לשמר את הישגיו על ידי [[מיסוד]] המצב הקיים, מתוך ידיעה כי הקצנת המאבק תגרום להתנגדות חיצונית ופנימית, שעלולה לפגוע בארגון. נטייתם של הארגונים ל[[שמרנות]] מסיבה זו, קשורה קשר הדוק עם התבססות האוליגרכיה: אוליגרכיה זו מתבססת על מיסוד המצב הקיים ומכיוון שכוחה בנוי על מצב זה, שואפת לשמר אותו. כל אוליגרכיה ושמרנות משרתים זו את זו.
 
מיכלס מרחיב וטוען כי הארגון הסוציאליסטי יוצר בתוך עצמו מבנה [[חברה|חברתי]] הדומה למבנה שאותו הוא מבקר: הנהגה אוליגרכית ומעמד נמוך רחב, חסר מעורבות בשלטון. מיכלס טוען כי דווקא הצלחת המאבק הסוציאליסטי (בקנה מידה מספרי), מביאה לכך ששינוי סוציאליסטי אמיתי בחברה, לא ייתרחש.