יהדות פולין – הבדלי גרסאות

במהלך [[ועידת ואנזה]] ב[[20 בינואר]] [[1942]] הציע הד"ר [[יוזף בילר]], שהיה "מזכיר המדינה" בשטחי [[גנרלגוברנמן|הממשל הכללי]], ל[[ריינהרד היידריך]] להתחיל ב"פתרון הסופי של בעיתבעיית היהודים" בשטחי הממשל הכללי. עם זאת, ההמתות הראשונות בגז החלו במחנה [[חלמנו]] עוד בדצמבר [[1941]]. בתקופה זו החלה השמדתם השיטתית של יהודי אירופה והראשונים שנבחרו לכך היו יהודי פולין, בפיקוחו של המושל הכללי הנאצי [[הנס פרנק]]. שישה מחנות השמדה הוקמו – [[אושוויץ]], [[בלזץ]], [[חלמנו]], [[מאידנק]], [[סוביבור]], ו[[טרבלינקה]], ובהם הושמדו מיליוני יהודים. מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה. מתוכם כחמישים וחמישה אלף יהודים בפולין עצמה, אשר נטמעו באוכלוסייה הפולנית, הסתתרו ביערות ובקרב [[פרטיזנים]], והיתר שבו ממחנות העבודה בברית המועצות, שרדו את צעדות המוות ממחנות הריכוז וההשמדה בגרמניה או לחמו בשורות הצבאות הפולנים – [[צבא אנדרס]] והצבאות ששיתפו פעולה עם הצבא האדום. כן כלולים במספר זה יהודים שהצליחו לצאת לארצות המערב בתחילת המלחמה.

סוף מלחמת העולם השנייה מצא את פולין בשליטה [[ברית המועצות|סובייטית]]. על פי הערכות שונות, בין 40,000 ל-100,000 יהודים שרדו את השואה על אדמת פולין. כ-150,000 פליטים יהודיים שב אליה משטחי ברית המועצות, וכן ניצולים מגרמניה וארצות אחרות. בסך הכל, נמצאו בפולין לאחר המלחמה כ-240,000 יהודים. לפולין הושבה עצמאותה, אך כגרורה [[קומוניזם|קומוניסטית]] של ברית המועצות. חלק מהיהודים [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ביקשו להשתלב בפולין החדשה תוך שמירה על זהותם, אולם הם נתקלו ביחס עוייןעוין של פולנים ובכמה ערים התחוללו שוב [[פוגרום|פוגרומים]]. נסיונות הממשלה הקומוניסטית להילחם באנטישמיות לא הועילו, ובמשך השנה שלאחר השחרור נרצחו כ-350 יהודים ברחבי פולין, ביניהם 42 נפשות משרידי הקהילה היהודית בקיילצ'ה ב[[פוגרום קיילצה]]. [[תמונה:JidyszElementarz.gif|ממוזער|שמאל|200px|ספר לימוד יידיש (אלפון) לבית ספר ממלכתי יהודי. ורשה, 1958]]