פאול זינגר (פיזיקאי) – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מ (מיון רגיל)
מ
זינגר נולד בשנת [[1934]] ברומן שב[[רומניה]] ועלה לישראל לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון. את לימודיו לתואר ראשון ב[[טכניון]] סיים בהצטיינות ב-1956. את עבודות המאסטר וה[[דוקטורט]] עשה בהדרכת פרופסור [[נתן רוזן]] מהפקולטה ל[[פיזיקה]] בטכניון. זינגר קיבל את הדוקטורט בפיזיקה עיונית ב-1961, ושיתף פעולה עם עמיתו [[אשר פרס]].
 
את שירותו הצבאי עשה זינגר תוך כדי לימודיו לתארים גבוהים בשנים 1956-1960, וסיים את שירותו בדרגת סרן. ב-1958 נישא ליוכי, שליוותה אותו כל חייו. לאחר השתלמות [[פוסט-דוקטורט]] באוניברסיטאות [[אוניברסיטת נורת-'ווסטרן| נורת'ווסטרן]] ו[[אוניברסיטת קולומביה|קולומביה]] חזר זינגר לטכניון בדרגת פרופסור חבר ב-1964, והקים את הפעילות הטכניונית בפיזיקה תאורטית של אנרגיות גבוהות. הוא הוביל והנהיג את הקבוצה עד ליום פרישתו ב-2002.
 
== פעילות מחקרית ==
עבודתו הראשונה של פרופ' זינגר בתחום האנרגיות הגבוהות עסקה בנושא תפיסת [[מואון|מיואונים]] על ידי [[גרעין האטום|גרעינים]]. ב-1961 פרשו פרופ' זינגר ועמיתו בראון את חלקיק הסיגמא בתור רזוננס של שני חלקיקים אחרים - [[פאיון|פיונים]]. החלקיק סיגמא היה ידוע בזמנו בשם "בראון-זינגר רזוננס". מאוחר יותר קנה פרופ' זינגר שם עולמי בשל עבודותיו בתחום הדעיכה הקרינתית של [[האדרון|האדרונים]] והוזמן לכינוסים רבים להרצות על הנושא. בשנים 1987- 1990 השכיל להשתמש בדעיכה הקרינתית של מזוני K ומזוני B כדי לנבא את המסה של ה-[[קווארק|Top quark]] שנתגלתה ב-1994. תרומה משמעותית זו זכתה להכרה בינלאומית רחבה ביותר. הוא הופקד על הקתדרה לפיזיקה על שם צ'ארלס וולפסון שבה החזיק עד ליום פרישתו. הוא הוזמן להשתתף בעבודות מחקר במקומות יוקרתיים כמו מעבדות [[CERN]] ב[[שווייץ]], מרכז לחקר הגרעין בסאקליי שליד פריז, מעבדת המאיץ בסטנפורדב[[סטנפורד]], המעבדה הלאומית בארגון אילינוי, [[מעבדות לוס אלאמוס]], אספן [[קולורדו]], [[אוניברסיטת קרנגי מלון]], פיטסבורג ומעבדות מכובדות נוספות.
 
פרופ' זינגר היה דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון במשך כשש שנים (1974-1976, 1969-1972), בתקופתו גדלה הפקולטה והועמק המחקר בנושאים חשובים כגון מצב מוצק, [[חלקיקים יסודיים]] ועוד. הוא חינך דורות של תלמידי מחקר, שחלקם תופסים משרות אקדמיות מכובדות בארץ ובחו"ל. ועידות מדעיות שארגן זכורות לחוקרים בהצלחתן המדעית והארגונית.