יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות

 

== קביעת התאריך של יום הזיכרון==

סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי [[זיכרון השואה]] הייתה להלל את ה[[אתוס]] של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו ב[[נאצים]]. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]] כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם ה[[מרד]] ב[[ורשה|וורשה]] פרץ ב-[[19 באפריל]] [[1943]], [[י"ד בניסן]] ערב [[חג]] ה[[פסח]] [[ה'תש"ג]], וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת [[1951]] לקבוע את כ"ז בניסן - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני [[יום הזיכרון לחללי צה"ל]].

‏‏<ref>שנר משה, ‏[http://www.oranim.ac.il/Site/heb/TmplCourse.aspx?CourseID=320&AccountID=25 מועדי ישראל - יום הזיכרון לשואה ולגבורה]‏ - מכללת אורנים</ref>