הליכוד-גשר-צומת – הבדלי גרסאות

מאין תקציר עריכה
(←‏היסטוריה: הרחבה)
 
בבחירות עצמן זכתה הרשימה ל-32 מנדטים, מתוכם 22 לליכוד, 5 לגשר, ו-5 לצומת.
אמנם מפלגת העבודה בהנהגתו של [[שמעון פרס]] זכתה ל-34 מנדטים, אך נתניהו נבחר לכהן כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] עקב זכייתו בבחירות האישיות ברוב דחוק של 50.5% מהקולות, לעומת 49.5% לפרס.
 
במהלך כהונת הכנסת, הסתמן שיתוף פעולה יציב בין הליכוד לבין צומת. אולם עם הזמן נוצרו בקיעים בין [[דוד לוי]], הרוח החיה מאחורי גשר, ל[[בנימין נתניהו]]. לוי פרש מהממשלה ב-6 בינואר 1998 ברעש גדול לאחר שטען שנתניהו לא משלב אותו מספיק במהלכים המדיניים וגשר התנדנדה בין הקואליציה לאופוזיציה.
 
ב-[[23 בפברואר]] [[1999]] התרחש פילוג בסיעה. שלושה מנציגי גשר [[דוד לוי]], [[מקסים לוי]], ו[[יהודה לנקרי]] עזבו את הסיעה המאוחדת והקימו את סיעת גשר. חברי הכנסת [[בני בגין]] ו[[דוד ראם]] מהליכוד יחדיו עם [[מיכאל קליינר]] מגשר פרשו והקימו את סיעת [[חרות - התנועה הלאומית|חרות]]. [[יצחק מרדכי]] ו[[דן מרידור]] מהליכוד, [[דוד מגן]] מגשר, ו[[אליעזר זנדברג]] מצומת פרשו והקימו במשותף עם [[חגי מרום]] ו[[ניסים זווילי]] מהעבודה את סיעת ישראל במרכז ([[מפלגת המרכז]]).