הלם (פסיכולוגיה פופולרית) – הבדלי גרסאות

אמנים [[מוזיקה|מוזיקליים]] שמשלבים מוזיקת [[רוק]] עם מרכיבים תיאטרליים מזעזעים ביצירותיהם ובהופעותיהם מסווגים לעתים קרובות כ"[[שוק רוק]]". אמנים כאלה כוללים את [[סקרימינג ג'יי הוקינס]], [[אליס קופר]], ומאוחר יותר [[קיס]], [[מרילין מנסון]] ו[[סליפנוט]]. ב[[קולנוע]] קיימת סוגת [[סרט ניצול#סרטי הלם|סרטי ההלם]], כאשר אחת הדוגמאות הבולטות היא "[[הבית האחרון משמאל]]". ב[[הומור]] קיימת תת-הסוגה "הומור מזעזע" (יצירה הומוריסטית ברוח זו מכונה "[[קומדיה שחורה]]") שכוללת בדיחות המציגות נושא שהוא מזעזע באופן קיצוני, לכאורה עד כדי גיחוך. בדיחה מפורסמת כזו היא "[[האריסטוקרטים]]". לעתים קרובות משולב מרכיב ההלם בתעשיית ה[[פרסום]] ("Shock advertising"), כאשר נעשה שימוש במרכיב מזעזע שאינו קשור למוצר עצמו וכל מטרתו להותיר את חותמו של המוצר או של החברה בזיכרונו של המתבונן. בנוסף קיים המושג "shock site" ("אתר הלם") המתאר [[אתר אינטרנט]] שכל מטרתו לזעזע את הגולש בו. אתרים כאלה מופצים לעתים קרובות בדרכי רמיה דרך [[דואר אלקטרוני]] או אתרי [[צ'ט]], ובדרך כלל כולליםכל תוכנם הוא תמונה או סרטון בודד בעלי אופי [[פורנוגרפיה|פורנוגרפי]] ו/או [[אלימות|אלים]] ביותר.