בוחן מציאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בשימוש נרחב דווקא בפסיכיאטריה.. אין בינוויקי
מ תיקון קישור
שורה 3:
המונח נמצא בשימוש נרחב בתחום ה[[פסיכולוגיה]] וה[[פסיכיאטריה]] בהערכת מאפיינים והתנהגויות של אנשים הלוקים ב[[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]]. למשל, אחד הקריטריונים המרכזיים לאבחון [[סכיזופרניה]] הוא האם בוחן המציאות של האדם פגוע. בוחן מציאות לקוי כזה עשוי להתבטא בכך שהאדם חווה [[הזיה|הזיות]] קוליות או ויזואליות, של אנשים או אירועים שלא קיימים במציאות. פגיעה בבוחן המציאות קיימת לעיתים גם בקרב הלוקים ב[[הפרעת אישיות גבולית]], והיא עשויה להתבטא בהבחנה פגומה של האדם בין "עצמי" ל"לא עצמי". כלים אבחוניים פסיכולוגים המשמשים לעיתים קרובות לבדיקת בוחן מציאות של נפגעי נפש, הם [[מבחני אישיות]] דוגמת [[מבחן כתמי הדיו של רורשאך]]. במהלך ה[[הערכה פסיכולוגית|הערכה הפסיכולוגית]], חשוב להבחין בין בוחן מציאות לקוי לבין חוויה [[סובייקטיבי]]ת של המציאות, שעשויה להתקיים במצבים [[נורמאליות|נורמאליים]] שונים, וכן במצבי [[דחק]] זמניים או ב[[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]] שונות.
 
עם זאת, ישנם לעיתים חילוקי דעות לגבי מה נתפס כחיבור למציאות לעומת חוסר מגע עם המציאות. דעות חלוקות אלו באו לידי ביטוי, למשל, בעת [[אשפוז כפוי]] של אנשים שהביעו דעות שונות לאלו שהיו מקובלות בחברה בתקופתם (ובחלקן נתפסות מציאותיות כיום), וכך נוצר מצב של כפיית מציאות, שלעיתים נוצלה לצרכים [[פוליטיקה|פוליטיים]]. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] ב{{ה|מאה ה-18}} אושפזו [[עבדות בארצות הברית|עבדים]] [[אפרו-אמריקאים]] במוסדות פסיכיאטרים בתואנה שלקו ב[[שיגעון]], אחרי שניסו לברוח לחופשי ממעבידיהם ולזכות ב[[חירות האדם|חירות]]ם. המחלוקת לגבי מהו בוחן מציאות תקין, ובהתאם לכך - מיהו בריא בנפשו, היא אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסקות תנועות [[אנטי פסיכיאטריה]], שקמו ב[[שנות ה-60]] ואילך.
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]