הבדלים בין גרסאות בדף "הטקטיקה והאסטרטגיה האירופית בעת החדשה"

מ
(תמונה והרחבה קלה על חידושיו של נפוליון)
==הטקטיקה ואסטרטגיה במחצית הראשונה של המאה ה-19==
 
[[המאה ה-19]] נפתחה עם [[מלחמות נפוליאון]] אחד המאפיינים העיקריים של המלחמות האלה היה הזמן הקצר יחסית שהן ארכו (בד"כ כמה חודשים, מקסימום שנה או שתיים) והגידול העצום בצבאות. למשל ב[[קרב לייפציג]] השתתפו מאות אלפי אנשים מכל צד. הצבא הממוצע הגיע למימדים של 100,000 איש בשדה הקרב ובד"כ היה בעל 400-500 תותחים. בד"כ מספר החיילים הכולל עלה על 200,000 במדינה ממוצעת. במדינות מיליטריסטיות כמו צרפת הגיע לשיא של 800,000 ב-[[1811]]. הדבר הושג בעקבות הנהגת גיוס חובה כללי. תחילה בצרפת ולאחר מכן בכל ארצות אירופה.
 
ריבוי התותחים הביא לשינויים בטקטיקה - לא עוד שורות של חי"ר היורות זו על זו שעות על גבי שעות בלי להשיג הכרעה, אלא שימוש בתותחים לצורך ריכוך האויב. התקפות החי"ר הפכו מאורגנות יותר ובד"כ החלטיות מאוד.
האסטרטגיה גם כן עברה שינוי עצום. במקום למשוך את המלחמה, נוהל מסע מלחמה זריז (לעתים של כמה שבועות בלבד) במטרה לנתק את האויב ממקורות ההספקה העיקריים שלו ולפגוע בעורפו. הדבר הושג בעיקר בזכות הצלחותיו של [[נפוליון]] בשדות הקרב.
 
אחד החידושים החשובים ביותר שהכניס נפוליון הוא ה[[דיביזיה]]. לפני כן, הדיביזיות היו פעולות [[אד הוק]] והכוחות כונסו בדרך כלל ברגב[[רג'ימנט|רג'ימנטים]] קבועים. נפוליון יצר [[דיביזיה]] מצומצמת בעלת 7-9 גדודים. 2-3 דיביזיות כונסו לקורפוסים. לכל [[קורפוס]] נוספו יחידות פרשים, ארטילריה וחיל עזר. כך למעשה, הפכו הקורפוסים לצבאות עצמאיים. החידוש הזה איפשר גמישות מירבית במלחמה ועזר לנפוליון בפלישותיו כי הצבא התפצל למספר דרכים ומנע יצירת פקקים על דרך בודדת.
 
==הטקטיקה ואסטרטגיה במחצית השנייה של המאה ה-19==