בנג'מין גראהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חייו: הגהה |
מ בוט החלפות: תאוריה; לעתים; ייתכן; תומאס; רלוונטי; |
||
שורה 1:
'''בנג'מין גרהאם''' ([[8 במאי]] [[1894]]- [[21 בספטמבר]] [[1976]]) היה [[כלכלן]] בעל השפעה ומשקיע מקצועי. גרהאם נחשב כמייסד הראשון של תחום השקעות הערך, תחום אותו החל ללמד בבית ספר לעסקים של [[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[1928]] ולאחר מכן פיתח עם [[דוד דוד]] דרך מהדורות שונות של ספרם המפורסם "[[ניתוח ניירות ערך]]".
לגרהאם היו מספר תלמידים ידועים ביניהם [[ז'אן מארי אווילארד]], [[וורן באפט]], [[וויליאם רואן]], [[ארווין קאהן]], ו[[וולטר ג'יי שלוס]], וורן באפט, שזוקף לזכות גרהאם כאדם שהעניק לו את היסודות האיתנים של המסגרת האינטלקטואלית שלו מתאר אותו כבן אדם השני שהשפיע עליו היותר בחייו לאחר אביו. למען האמת לגרהאם הייתה השפעה כה חזקה על תלמידיו שגם באפט וגם קאהן קראו לבניהם על שמו: "הווארד גרהאם באפט" ו"
==חייו==
שורה 17:
גראהם כתב שבעל מניות הון צריך לראות אותן בראש ובראשונה כבעלות חלקית על [[עסק]]. עם נקודת המחשבה הזו, בעל המניות אינו צריך להיות מוטרד מידי מאי-היציבות במחירי המניות, מאחר שבטווח קצר, ה[[בורסה]] מתנהגת באופן תנודתי, אבל בטווח ארוך היא מתנהגת בצורה מאוזנת. (כלומר בטווח הארוך הערך האמיתי ישתקף במחיר המניות שלה).
גראהם הבדיל בין המשקיע הפסיבי והמשקיע הפעיל. המשקיע הפסיבי, שלעתים קרובות נקרא משקיע דפנסיבי, משקיע בזהירות, מחפש מניות ערך, ומשקיע לטווח ארוך. המשקיע הפעיל, מצד שני, הינו משקיע בעל זמן פנוי וכן עניין רב יותר,
גראהם המליץ שמשקיעים ישקיעו זמן ומאמץ לנתח את הדוחות הכספיים של חברות. כאשר מניית חברה ניתנת לקניה בשוק במחיר מוזל לעומת הערך הפנימי שלה, קיים "מרווח ביטחון", אשר עושה אותה מנייה מתאימה להשקעה. גראהם כתב שהשקעה כזו הינה החכמה ביותר כאשר היא נעשית בצורה שיטתית ויעילה, הצהרה שוורן באפאט מחשיב כמילים הכי חשובות על [[השקעה]] שאי פעם נכתבו...
גראהם אמר שמשקיע ב[[בורסה]] אינו צודק או שאינו צודק מפני שאחרים הסכימו או לא איתו; הצדק איתו כי העובדות שלו והניתוח נכונים. ה[[אלגוריה]] האהובה של גראהם היא על "מר שוק", ברנש שמופיע כל יום בדלת של מחזיקי המניות ומציע לקנות או למכור את המניות שלהם במחיר שונה.
המשקיע חופשי להסכים עם מחיר זה ולבצע איתו עסקה או להתעלם ממנו לגמרי. "מר שוק" לא מתנגד לכך, ויחזור ביום הבא לצטט מחיר בשנית. הנקודה היא שהמשקיע לא צריך לראות את הגחמות של "מר שוק" כקובעות את הערך של המניות של המשקיע. הוא צריך להרוויח מהטעויות של השוק במקום להשתתף בהן. יטיב המשקיע אם יתרכז בנתונים הכלכליים וביצועים האמיתיים של החברות שלו ובקבלת דיבידנדים, במקום להתייחס יותר מכפי הראוי ל"מר שוק" ולהתנהגותו הלא הגיונית בדרך כלל.
שורה 27:
גראהם היה ביקורתי לגבי החברות מתקופתו עקב דיווחים כלכלים מעורפלים ולא סדירים אשר הקשו על המשקיעים להבחין במצבה הכלכלי האמיתי של החברה. הוא היה תומך נלהב של חברות אשר ביכרו תשלומי דיבידנד לבעלי מניות יותר מאשר עסקים צברו את כל הרווחים שלהם כיתרות רווח (עודפים).
הוא גם ביקר את האנשים שסברו שישנן מניות אשר מהוות קניה טובה בכל מחיר, בגלל ציפייתם לצמיחה מתמשכת במחיר מניה וזאת ללא ניתוח יסודי של התנאים הכספים הממשיים של ה[[עסק]] ההערות האלה נשארות
בשנים האחרונות, גישת "מר שוק" של גראהם אותגרה על ידי
אכן, מחקרים אקדמיים מרובים, כוללים " Contrarian Investment, Extrapolation, and Risk ", " Good news for value stocks: Further evidence on market efficiency ", " The Cross Section of Expected Stock Returns ", ורבים אחרים מוכחים שמניות ערך משיאות תשואה עדיפה מאשר שוק המניות לאורך כל תקופות השנים.
| |||