ברכת הגומל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eytanar (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Avidery (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ברכת הגומל''' היא [[ברכהות השבח|ברכת שבח]] לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שאירע לו מאורע שנחשב ל[[נס]], או אדם שהיה בסכנה וניצל ממנה. נוסח הברכה הוא '''ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב''', ופירושה - שהמברך מודה ל[[הקדוש ברוך הוא|קדוש ברוך הוא]] הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו. השומעים ברכה זאת עונים '''אמן, מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'''. הברכהנוהגים נאמרתלאמור בעמידהאת לפני עשרה אנשים ונוהגים לאומרההברכה בעיקר אחרי [[עליה לתורה]] ועליה להיאמר, בעמידה, במניין של עשרה גברים, שלפחות שניים מהם חכמי תורה שעוסקים בהלכות (על-פי קיצור שולחן ערוך), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ". גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה .
 
ב[[גמרא]] מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל. "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" ([[מסכת ברכות]] נד, ב). סימנם לפי ה[[שולחן ערוך]] הוא '''חיים''' - '''ח'''בוש '''י'''סורין '''י'''ם '''מ'''דבר, מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, נפסק בשולחן ערוך שהוא הדין לכל מי שהיה בסכנה וניצל ממנה, או שאירע לו נס, שצריך לברך את ברכת הגומל. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר [[לידה]]. לכתחילה יש לברך בתוך שלושה ימים מהזמן שנתחייב בברכה, אך אם לא בירך יכול לברך בכל זמן שירצה.