פונקציונליזם סטרוקטורלי – הבדלי גרסאות

 

המערכת החברתית, לפי ניתוח זה, מחולקת לארבע תת-מערכות, אשר כולן ביחד מרכיבות את מערכת הפעולה האנושית.

#תת המערכת התרבותית - מייצרת ערכים. היא עובדת דרך מוסדות כמו ה[[תיאטרון]], ה[[ספרות]], ומוצרי תרבות באופן כללי - דברים כמו מצעדים צבאיים, מסמכים כמו [[מגילת העצמאות]] או [[חוקת ארצות הברית]], ואפילו חפצים איזוטרים למראה כמו פלייסמנטים עם חידון על צה"ל במסעדות. חשוב להסביר שערכים אלו נחשבים כתוצאה של [[מסורת]], כאילו התפתחו בצורה "טבעית".

#תת מערכת האישיות - היא מייצרת קהילה, ועובדת דרך מוסד ה[[פוליטיקה]]. כאן, הכוונה של פארסונס היא להיבט החברתי באישיות של כל אחד מאיתנו, החלק ב[[מוח]] שלנו שחוּברת לקבל את הנורמות כנכונות. פארסונס נכנס למעמקי התהליך הפסיכולוגי תוך כדי פירוש משלו לתורתו של [[זיגמונד פרויד]], אך הטענה באופן בסיסי היא שאנו מודעים לכך שהמצב כפי שהוא קיים הוא נכון והוגן באופן בסיסי (אם כי ייתכנו חריקות), וכי הפוליטיקה מהווה דרך הוגנת להשתתפות של כל אחד, דרך בחירה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] של נציגים ראויים, להחליט על ההיררכיה של המטרות הקולקטיביות - מה יוגשם קודם (קודם נעסוק בחינוך או ברשת הכבישים, לדוגמה).

#תת מערכת ה[[אורגניזם]] - מייצרת תפקידים דרך ה[[כלכלה]]. כאן הרעיון הוא שבגלל תהליך השיכלול וההתמחות שהחברה כולה (כל מערכת הפעולה האנושית) עוברת, אנו נאלצים להסתמך על יותר ויותר אנשים כדי לספק את צרכינו. אפשר להשוות את כמות האנשים שצריך איכר ב[[ימי הביניים]] כדי להשיג אוכל - הוא עצמו, אשתו, אולי כמה ילדים - לבינינו. כמה אנשים צריכים לבצע פעולה כלשהי כדי שנוכל לקנות [[עגבנייה]] בסופר? או יותר מכך, מותגים מחו"ל? המערכת הולכת והופכת מסובכת, ולכן צריך פתרון כלשהו שדרכו אנשים יוכלו לספק את צרכיהם בצורה טובה. אבל, יש פתרון שנוצר, על פי פרסונס, בצורה טבעית לחלוטין. זהו המוסד החברתי של הכלכלה. דרך הכלכלה כל אחד מאיתנו מקבל תפקיד בהתאם ליכולתו והכשרתו ([[קינגסלי דיוויס|דיוויס]] ו[[וילברט מור|מור]] פירטו יותר על תהליך זה) שבו הוא ממלא את תפקידו, וכך עובדת הכלכלה. ההנחות ה[[נאו ליברליזם|נאו ליברליות]] העומדות בבסיס תיאור זה של הכלכלה הן ברורות.