אנסטטיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: eu:Enstatita
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תת-;
שורה 6:
|צורת הגביש=גבישים בודדים נדירים דמויי מנסרה. לרוב מופע במקבץ עלעלי או סיבי.
|צבע=חסר צבע, לבן, אפור, ירוק, צהוב או חום.
|ברק=זגוגי עד פנינתי. לדגימות שעברו [[בליה]] יש ברק תת־מתכתיתת-מתכתי.
|שקיפות=בדרך כלל שקוף למחצה ולעתים רחוקות שקוף
|פצילות=מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה.
שורה 23:
המינרלים שבקבוצת האנסטטיט מכונים גם אורתופירוקסנים משום שהם שייכים לקבוצת הפירוקסן והמבנה שלהם אורתורומבי. והם מינרלים בוני סלעים נפוצים המצויים ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]], [[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] ו[[מטאוריט]]ים.
 
אנסטטיט המכיל מעט ברזל והעובר [[בליה]] מקבל ברק תת־מתכתיתת-מתכתי וצבע דמוי [[ארד]] (ברונזה), ולכן יש המכנים חומר זה [[ברונזיט]], אם כי השם הנכון יותר הוא אנסטטיט שעבר שינוי. רוב ה[[גביש]]ים הטבעיים הם [[אורתורומבי]]ים, למרות שידועים שלושה [[פולימורפיזם (מדע החומרים)|פולימורפים]]. הפולימורף של טמפרטורה גבוהה ולחץ נמוך מכונה פרוטואנסטטיט ואף הוא אורתורומבי. הפולימורף של טמפרטורה נמוכה מכונה קלינואנסטטיט והוא [[מונוקליני]].
 
הברונזיט וההיפרסתן היו מוכרים זמן רב לפני שנתגלה האנסטטיט לראשונה. המינרל תואר לראשונה על ידי ג. א. קננגוט (G. A. Kenngott) ב-1855. מקור השם מ[[יוונית]] - "אנסטטס" – יריב, בשל עמידות המינרל לחום ולחץ.