הסכם טרואה – הבדלי גרסאות

 

על פי הסכם זה, שנחתם ב[[קתדרלה]] של העיר [[טרואה]] בצרפת, הוכר הנרי החמישי כיורש העצר החוקי של ממלכת צרפת והיה אמור לרשת את הכתר אחרי מותו של שארל השישי. בהסכם נקבע גם כי הנרי החמישי יישא לאישה את [[קתרין דה ולואה]], בתם של שארל השישי ושל אשתו [[איזבו מבוואריה]].

ב-[[1 בדצמבר]] 1420 נכנס הנרי החמישי לפריז והסכם טרואה אושר על ידי [[אספת המעמדות]] הצרפתית. שארל יורש העצר נמלט אל העיר [[בורז']] שבמרכז צרפת ומשם ניהל את ההתנגדות לכיבוש האנגלי.

 

 

ב-[[1429]] הטילו האנגלים מצור על העיר [[אורליאן]]. כאן הופיעה [[ז'אן ד'ארק]] שהובילה את ההתקפה הצרפתית על האנגלים וגרמה להתעוררות לאומית. ניצחונותיו של שארל יורש העצר, שהפך בינתיים לשארל השביעי, מלך צרפת, הפכו את הסכם טרואה לחסר משמעות לחלוטין. אולם, מלכי אנגליה המשיכו להחזיק בתואר "מלך צרפת" עד [[הסכם אמיין]] ב-[[1802]].