בלשאצר – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Rembrandt-Belsazar.jpg|שמאל|300px|ממוזער|[[רמברנדט]]: משתה בלשאצר]]

פרק זה שנכתב כולו ב[[ארמית]], השפה בה נכתבו חלקים נכבדים בספר דניאל, ממשיך ומתאר כיצד יוצאות אצבעות של יד אדם (אֶצְבְּעָן דִּי יַד-אֱנָשׁ) וכותבות על הטיח מול הנברשת (לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא) שבקיר (עַל גִּירָא) בהיכלו של המלך (דִּי-כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא) את הכתובת: "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין". כשבלשאצר מבחין בכך הוא מחוויר ונבהל. הוא קורא מיד להביא לפניו את החכמים והקוסמים ואומר להם, כי מי שיקרא את הכתובת ויגלה את פשרה יקבל בגד ארגמן, כמו זה שנהגו ללבוש אנשייאנשי מלוכה. כמו כן יקבל ענק זהב, ענק אותו היה רשאי לענוד רק מי שקיבל אותו מהמלך. פרס נוסף שהציע בלשאצר לפותר החידה הוא להיות שליט שלישי בממלכה. פרס זה שיקף את המצב בו נבונידוס שלט כשליט ראשון ובלשאצר כשליט שני.

איש מן החכמים והקוסמים לא יכול היה לפרש את הכתובת שעל הקיר. כאשר נקרא אל המלך, דניאל, החכם העברי, ומתבקש לפרש את הכתובת ,. הוא מפרש אותה כנבואת חורבן לבבל.

אלוהים , כך אמר דניאל, (מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא) מנה את ימי שלטונה של בבל, (תְּקֵל תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא), כלומר שקל במאזניים את ערך מלכותה ומצא (וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר) אותו בחוסר, ולכן בבל תיפול בידי "פַרְסֵין", כלומר הפרסים. ואכן בבל חולקה בין פרס ומדי. בשלאצר, כך מסופר בהמשך, נהרג עוד באותו הלילה (בֵּהּ, בְּלֵילְיָא, קְטִיל, בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא ). והפרסים כבשו את בבל. הסיפור המקראי הזה הוא המקור לביטוי הידוע: "הכתובת על הקיר" שמשמעו, כי משהו נורא עתיד לקרות והתרחשותו העתידית כל כך ברורה, שרק טיפש לא יבחין בה.

ההתייחסויות של ה[[תלמוד]] וה[[מדרש]] לבלשאצר מדגישות את הדיכוי הרודני שלו כלפי מי שהיו מ[[שבטי ישראל|בני ישראל]]. מספר פסוקים בספרי [[נביאים]] מפורשים בהתייחסות לבלשאצר וקודמיו. לדוגמה, בפסוק "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב .." ([[עמוס]] פרק ה' פסוק יט)האריה, לפי אחד הפרושים, מייצג את [[נבוכדנאצר]], והדב, האכזרי כמו האריה גם אם לא חזק כמותו, מייצג את בלשאצר.

שלושת המלכים הבבליים, מוזכרים לעתים קרובות יחד, באופן שיוצר רצף של מלכים הנוהגים בעריצות כלפי בני ישראל ובחוסר כבוד כלפי אלוהייאלוהי ישראל, ועל כן נדונו מראש לחורבן ולביזוי.