אבן ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ ←מבנה השכונה ומיקומה: ויקיזציה |
||
שורה 20:
שכונת אבן ישראל היא [[שכונת חצר]] קלאסית, בה בתי השכונה מקיפים כמסגרת אטומה חצר פנימית. הגישה אל החצר הפנימית באבן ישראל הייתה דרך שני שערים: האחד פנה לרחוב יפו, והשני - לרחוב אגריפס, שנקרא אז בשם 'דרך [[דיר יאסין]]'. הכניסה אל בתי השכונה הייתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי אבן ישראל מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש [[שודד]]ים וחיות מסוכנות. יש לזכור כי רוב יושבי השכונה יצאו מהעיר העתיקה, בה היו רגילים לחומה מקיפה ושערים הננעלים מידי לילה. מבנה כזה אפשר להם לחוש ביטחון.
בחצר עצמה ניטעו עצים, והוצבו תנור שכונתי גדול ו[[בור מים]]. קירות הבתים חוזקו ב"רֶלְסִים" - קורות ברזל עבות שנמתחו בתקרה שבין שתי הקומות, ולעתים אף תמכו מרפסת חיצונית. קורות אלה בלטו החוצה וננעלו ב"[[עוגן מתיחה|עוגני מתיחה]]" - מעין '[[אום (בנייה)|אומים]]' של [[בורג (בנייה)|בורג]], שנועדו להבטיח את חוזקה של הקורה. עד היום ניתן להבחין בשכונה ברלסים ובעוגני מתיחה מסוגננים.
למרות ריחוקה היחסי של השכונה מהעיר העתיקה ומהשכונות החלוציות שקדמו לה מחוץ לחומה, הייתה קרבתה לדרך הראשית - רחוב יפו - חשובה, והיא משכה אליה מתיישבים רבים. הקרבה לדרך הראשית אפשרה ניידות טובה יותר, גישה מהירה יחסית לעיר העתיקה, וביטחון גדול יותר, מאשר שכונת סְפר מרוחקת. החוקר והגאוגרף [[אברהם משה לונץ]], שאף התגורר בשכונה משך שנים רבות, מנה בה בשנת 1898 לא פחות מ-126 בעלי בתים.
| |||