הבדלים בין גרסאות בדף "מורייבת"

הוסרו 167 בתים ,  לפני 15 שנים
אין תקציר עריכה
 
'''מוּרֵייְבֶּת''' – אתר [[ארכיאולוגיה|ארכיאולוגי]] [[סוריה|סורי]] בקרבת [[פרת|נהר הפרת]]. האתרובסמוך היהל[[תל בשימושןאבו של מספר תרבויות לאורך אלפי שנים. מורייבת נמנה על הכפרים החקלאיים העתיקים בעולם, ונמצאו בו מהעדויות הקדומות ביותר לטיפוח וגידול צמחיםחוריירה]].
עונת החפירות הראשונה באתר התרחשה בשנת [[1971]] בראשות הארכיאולוג הצרפתי [[ז'אק קווין]]. קוויו הוחלף בשנת [[1993]] על־ידי דניאל סטרודור. בישוב נתגלו ארבעה שלבים עיקריים: השלב ה[[התרבות הנאטופית|נאטופי]] (10,600 - 9,600 לפנה"ס) שמקביל לתקופה הנאטופית המאוחרת, השלב החיעמיהחיָאמי (10,000 – 9,500 לפנה"ס) שמשתרע ברובברובו על השלב הנאטופי, השלב המורייבתי (9,500 – 8,800 לפנה"ס){{שוליים|2}} והשלב ה[[התקופה הניאוליתית|ניאוליתי]] הקדם קרמיהקדם־קרמי אשר נמשך ללתוך ה[[האלף ה-8 לפנה"ס|אלף ה־8 לפנה"ס]].
 
מהמכלול הצורני באתר עולים טיפוס הכליםהחודים חיעםחיאם, חלוואן, ירדן, גבלביבלוס ועמוּק{{שוליים|4}}. צורת הבתים המקובלת בכפר הייתה [[נעגל|מעגלית]], אולם לקראת תום התקופה הניאוליתית הקדם קרמיתהקדם־קרמית א' חל מעבר לצורת בתים [[ריבוע|ריבועית]]{{שוליים|4}}<sup>;</sup> {{שוליים|2}}. הבתים נבנו מלבני [[גיר]] וטיט. בתחילת התקופה המורייבתית הוקם "מבנה משותף" מעגלי אשר שימש לראשונה לאחסון דגנים, ואולי למטרות טקסיות. המבנה שמר על צורתו המעגלית גם כאשר סגנון הבניה הפך ריבועי. באותה התקופה, אומנם, המבנה החל לתפקד כמוקד דתי מובהק{{שוליים|4}}.
 
אתר מורייבתהאתר ממוקם באזור מצומצם בתוך [[הסהר הפורה]] בוהעשיר נמצא שפע של צמחיבצמחי בר אכילים. הצמחיםכגון: החשובים בקבוצה זאת הם ה[[שיפון]], ה[[אפונה]], [[חיטת אינקורן|חיטת האינקורן]], [[חיטת אמר|חיטת האמר]], הבקיהבקיה, ה[[עדשים]] והו[[חומוס]]{{שוליים|3}}. רוב הזנים הללוהנ"ל נאכלונמצאו במורייבת. השוואת עובי זרעי החיטה ממורייבתבין השמינושכבה יותרלשכבה ויותרמעידה עםעל העלייהמגמת בשכבתגדילה הישובלאורך הנחקרתהזמן{{שוליים|5}};. ניתן לראות בכך עדות לטיפוח וגידול של הזן המסוים, אולם עד כה לא הוצגה טענה בעד [[ביות]] הצמחים. [[שור הבר האירופי]] כנראה נצוד באזור זה בתקופות המוקדמות, ובתקופה המאוחרת בויותו ה[[כבש]], ה[[עז]], ה[[חזיר]], הוה[[שור]], ואולי אף ה[[חתול]]{{שוליים|4}}.
 
ממצאים אחרים מהאתר כוללים כדי אבן, ריהוט וסיכות [[נחושת]]. פסלוני [[אלת פריון|אלות פריון]] נמצאו גם כן, וכיום הם מוצגים במוזיאון הלאומי לעתיקות ב[[דמשק]]. נוסף לכל אלו, נתגלו באתר אותות חימר קטנים. כלים אלו שימשו, לדעת החוקרים{{שוליים|6}}, כאמצעי תקשורת קדוםעתיק הנמנהאשר עלקדם מבשרי הל[[כתב]]. השימוש בסימנים אלו לאאינו ייחודייחודי למורייבת. כנראהואף היה שכיח באזור רחב בשעתו. לכל צורהאות נתנהחימר משמעותצורה כלשהייחודית, בעזרתהואליה יכלומתלווה משמעות בלעדית. יושבי האתרמורייבת לחלוקאפוא מידעתקשרו אחד עם רעהו בעזרת כלים אלו.
===מקורות===
<div style="text-align: left; direction: ltr; margin-left: 1em;">
<cite id="fn_1" style="font-style: inherit;">[[#fn_1_back|[1]]]&nbsp;</cite> Torry Skurski (Minnesota State University), [http://www.mnsu.edu/emuseum/archaeology/sites/middle_east/mureybet.html Mureybet], 2001. <BR>
<cite id="fn_2" style="font-style: inherit;">[[#fn_2_back|[2]]]&nbsp;</cite> O. Aurenche et al., [http://ancientneareast.tripod.com/PDF/RadioCarbon.pdf Proto-Neolithic and Neolithic Cultures in the Middle East]
The birth of Agriculture, Livestock Raising, and Ceramics: A calibrated 14C Chronology 12,500–5500 cal BC], '''Radiocarbon''' 43:3, 1191– 1202, 2001. ('''[http://ancientneareast.tripod.com/PDF/RadioCarbon.pdf PDF]''') <BR>
<cite id="fn_3" style="font-style: inherit;">[[#fn_3_back|[3]]]&nbsp;</cite> S. Lev-Yadun et al., [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/288/5471/1602?ijkey=0deecbca8a0313bec6367721f6033727ab50cc0f&keytype2=tf_ipsecsha Enhanced: The Cradle of Agriculture], '''Science Magazine''' 288, 2000. <BR>
<cite id="fn_4" style="font-style: inherit;">[[#fn_4_back|[4]]]&nbsp;</cite> [http://perso.wanadoo.fr/atil/atil/x6.htm Les Mureybetiens]. (French) <BR>
<cite id="fn_5" style="font-style: inherit;">[[#fn_5_back|[5]]]&nbsp;</cite> Andie Byrnes, [http://www.neareast.historians.co.uk/html/epipalaeolithic.html#Abuhureyra '''The Epiplaeolitic cultures''': Abu Hureyra and Mureybet].<BR>
<cite id="fn_6" style="font-style: inherit;">[[#fn_6_back|[6]]]&nbsp;</cite> John Alan Halloran, [http://www.sumerian.org/tokens.htm Symbolic Counting Tokens from the Early Near East], 1996.
</div>
1,984

עריכות