ריצ'רקר – הבדלי גרסאות

'''ריצ'רקר''' (ricercar, ricercare, recercar) הוא סוג של יצירה אינסטרומנטלית מסוף ה[[מוזיקת רנסאנס|רנסאנס]] ומתחילת ה[[מוזיקת בארוק |בארוק]]. משמעות המונח "ריצ'רקר" באיטלקית היא "לחקור". הריצ'רקר חוקר לרוב פרמוטציות<ref>פרמוטציה – המיקום של הנושא או הקו הראשי ביחס לשאר הקולות.</ref> שונות של נושא, והנושא יכול להתבסס לפעמים על יצירה אחרת. כך למשל Ricercar sopra Benedictus יהיה ריצ'רקר שהנושא בו לקוח ממוטט בשם "בנדיקטוס". המונח יכול לציין לעתים גם אטיוד או יצירה לימודית שחוקרת טכניקת נגינה ב[[כלי נגינה|כלי]] או ב[[זמרה|שירה]].

בימינו, כאשר מזכירים את השם "ריצ'רקר" מתייחסים ליצירה פוליפונית דומההדומה ל[[פוגה]], בעלת אופי רציני ונושא הכתוב בערכים ריתמיים ארוכים.

[[המאה ה-16|במאה ה־16]] המילה התייחסה לסוגים שונים של יצירות, ובאופן כללי באותה תקופה המינוח היה גמיש. השמות "[[קנצונה]]", "[[טוקטה]]" ו"[[פנטזיה]]" יכלו כולם להתייחס לאותו סוג של מוזיקה, וההחלטה כיצד לקרוא ליצירה הייתה בידבידי המלחין. למרות זאת, ריצ'רקרים משתייכים לשני סוגים כלליםכלליים: האחד, הומופוני ברובו, הכולל מדי פעם מעברים, קצת בדומה לטוקטה; הסוג השני, יצירה פוליפונית הבנויה לרוב בצורת וריאציות וכוללת כניסות חיקוייות. ניתן למצוא דוגמאות לשני סוגי הריצ'רקרים ביצירותיו של [[ג'ירולמו פרסקובלדי]]. בראייה היסטורית, הסוג השני של הריצ'רקר, זה הפוליפוני, הוא החשוב יותר והוביל להתפתחות הפוגה.

אותו סוג שני פוליפוני של ריצ'רקרים החל להתפתח באמצע המאה ה־16 והתפתח במקביל ל[[מוטט]], וחלק עם המוטט את דרכי הטיפול החיקוייות בנושאים. טרנסקריפציות אינסטרומנטליות של מוטטים היו עניין נפוץ בסוף המאה ה־16, ומלחינים החלו ליצור יצירות לכלי נגינה דוגמת [[לאוטה]] או [[מקלדת]] שהיו דומות באופיין למוטטים.

במהלך תקופת הבארוק, הריצ'רקר התפתח בהדרגה לפוגה, בדיוק כפי שהקנצונה התפתחה ל[[סונטה (מוזיקה)|סונטה]]. יצירות מסוימת, שלא ניתן להבדיל בינן לבין פוגות, נקראות "ריצ'רקר", לרוב בגללבשל הערכים הריתמיים הארוכים והסגנון הרציני. דוגמאות טובות לכך הן הריצ'רקרים ב־3 וב־6 קולות מאת [[יוהן סבסטיאן באך|י"ס באך]] מתוך "[[המנחה המוזיקלית]]".