מתנדבי היישוב בבאפס – הבדלי גרסאות

משמעותו הפוליטית של גיוסם בני היישוב לבאפס זה הביאה להחלטה בריטית לקיים שוויון בגיוס בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], אך בפועל רוב המתגייסים היו יהודים. הבריטים אפשרו תחילה גיוס לשש פלוגות בלבד, מהן שלוש פלוגות יהודיות ושלוש ערביות שתשרתנה ב[[ארץ-ישראל]] וב[[עבר הירדן]] בלבד. בסופו של דבר קמו 1615 פלוגות יהודיות ובכל אחת מהן 200 חיילים בכולן ביחד כ-3000 איש. ציפיות המתגייסים והנהגת היישוב כי הפלוגות תזכינה לאימונים צבאיים מתקדמים נכזבו עד מהרה. הבריטים הטילו עליהן תפקידי עזר בלחבד של אבטחה, שמירת מתקנים וליווי שיירות ואימוניהן היו מצומצמים ביותר. הנשק שניתן להם היה משאריות [[מלחמת העולם הראשונה]]. פלוגות הבאפס חנו ברארץ ישראל ותקוות המתנדבים כי במהרה ייצאו לחזית להלחם ב[[גרמניה|גרמנים]] וה[[איטליה|איטלקים]] נכזבו. לדברי מפקד [[ההגנה]] [[אליהו גולומב]], במלאת חצי שנה לקיומן של הפלוגות, אין "פלוגות הבאפס אלה כוח צבאי: הן מנותקות מכל פיקוד, אין להם אימון רציני. החיילים עסוקים כרגיל בתפקידי-עזר שניים במעלה".