קונטרפונקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: fa:کنتراپوئن |
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''קונטרפונקט''' הוא צירוף של שני קווים מלודיים עצמאיים (או יותר) תוך יצירה של מרקם [[הרמוניה|הרמוני]] ביניהם. מקור המילה קונטרפונקט הוא הביטוי הלטיני "פונקטום קונטרה פונקטום" (נקודה מול נקודה). הצורות המוזיקליות הקונטרפונקטיות העיקריות הן ה[[קאנון (תאוריית המוזיקה)|קאנון]] וה[[פוגה]], אולם יכולים להיות קטעים קונטרפונקטיים גם ביצירה שאינה מבוססת על קונטרפונקט. הקונטרפונקט הפשוט ביותר הוא "קונטרפונקט דו-קולי", המבוסס על צירוף של שני קווים מלודיים, אך יצירות מורכבות יותר מתבססות על "קונטרפונקט רב-קולי".
השימוש בקונטרפונקט החל כבר ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] אך הגיע לשיאו במאות ה-16 וה-17. צורת ה[[מדריגל]], שהייתה נפוצה בעיקר ב[[איטליה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], שכללה את השימוש בקונטרפונקט כמו גם הלחנת ה[[מיסה]] הכנסייתית וצורת ה[[מוטט]]. המלחינים הבולטים שכתבו יצירות קונטרפונקטיות באותה התקופה הם [[אורלנדו לאסוס|לאסו]], [[תומאס לואיס דה ויקטוריה|ויקטוריה]], [[קרלו ג'זואלדו|ג'זואלדו]], [[קלאודיו מונטוורדי|מונטוורדי]] ו[[ג'ובאני פלסטרינה|פלסטרינה]].▼
▲צורת ה[[מדריגל]], שהייתה נפוצה בעיקר ב[[איטליה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], שכללה את השימוש בקונטרפונקט כמו גם הלחנת ה[[מיסה]] הכנסייתית וצורת ה[[מוטט]]. המלחינים הבולטים שכתבו יצירות קונטרפונקטיות באותה התקופה הם [[אורלנדו לאסוס|לאסו]], [[תומאס לואיס דה ויקטוריה|ויקטוריה]], [[קרלו ג'זואלדו|ג'זואלדו]], [[קלאודיו מונטוורדי|מונטוורדי]] ו[[ג'ובאני פלסטרינה|פלסטרינה]].
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החל, במקביל לכתיבת הקונטרפונקט המוקפד, ז'אנר של כתיבת קונטרפונקט "חופשי". הקונטרפונקט החופשי אינו מקפיד על הכללים המחמירים שהיו נהוגים עד אז, ושם את הדגש על יצירת המרקמים ההרמוניים משילוב הקולות העצמאיים.
בשנת [[1725]] תיאר [[יוהן יוזף פוקס]] את האופנים השכיחים לכתיבת קונטרפונקט בספרו "גראדוס אד פרנסום". על בסיס ספר זה התפתחה שיטת הלימוד המוכרת בשמה "קונטרפונקט הסוגים". כמו כן, במחצית הראשונה של המאה ה-18 הביא [[יוהן סבסטיאן באך]] לשיא את סגנון הקונטרפונקט החופשי. עובדה זו בולטת במיוחד בספרו "[[אמנות הפוגה]]", שבו מראה באך אינספור אפשרויות לשימוש בקונטרפונקט. [[כוראלים מאת יוהן סבסטיאן באך|יצירות הכוראל של יוהן סבסטיאן באך]] מבוססות על קונטרפונקט חופשי בארבעה קולות, כאשר הקוים המלודיים העצמאיים משתלבים יחד ליצירת רצף [[הרמוניה|הרמוני]] של [[ספטאקורד]]ים.
==קונטרפונקט הסוגים==
שיטת הסוגים ללימוד ולכתיבת קונטרפונקט מתבססת על חמישה סוגים מרכזיים של כתיבת קונטרפונקט דו-קולי, כל אחד בעל רמת מורכבות גבוהה יותר מקודמו. השיטה מתבססת על קו בסיס (Cantus Firmus), ומעליו (בקול ה[[סופרן]]) או מתחתיו (בקול ה[[טנור]]) נכתב הקו המלודי הנוסף ליצירת קטע קונטרפונקטי.
===עקרונות יסוד===
* '''מרווחים''':
** '''קונסוננס ראשי''' - מרווח של [[פרימה]], [[אוקטבה]] או [[קווינטה]] זכה. אלה הם מרווחים יציבים מאד, ושימוש בהם מעכב את הרגשת התנועה וההתקדמות של הקטע המוזיקלי.
** '''קונסוננס משני''' - מרווח של [[טרצה]] (קטנה או גדולה), [[סקסטה]] (קטנה או גדולה) וכן הרחבות של מרווחים אלה (לדוגמא: דצימה, המתקבלת מהוספת אוקטבה למרווח הטרצה). מרווחים אלה הם יציבים פחות, ומקנים תחושה של תנועה לקטע המוזיקלי.
** '''דיסוננס''' - כל מרווח אחר.
* '''תנועת צעדים''' - מאפיינו המרכזי של הקו המלודי הוא תנועה ב"צעדים", כלומר שכל צליל גבוה או נמוך מהצליל הקודם בטון או בחצי טון (באופן דיאטוני, דהיינו בצלילי ה[[סולם (מוזיקה)|סולם]]). תנועה שאינה צעדים ("קפיצה") תהווה שבירה של הקו המלודי, ונדרשת על מנת להוסיף עניין לקטע המוזיקלי. יש לשמור על תמהיל נכון בין תנועת צעדים לבין קפיצות.
* '''עצמאות הקווים''' - במסגרת שיטת הסוגים, מושם דגש על כתיבת קו מלודי עצמאי. לכן, יש להשתדל שה"שיא" של הקו השני לא יתרחש בנקודת ה"שיא" של קו הבסיס, וכי התנועה של הצלילים תהיה מנוגדת כמה שניתן. כמו כן, אין ליצור קונטרפונקט המכיל יותר מ-3 מרווחים זהים רצופים, ויש להימנע מ"קפיצה" בו-זמנית בשני הקוים ולאותו הכיוון.
===הסוגים===
* הסוג הראשון - '''תנועה בו זמנית'''. בסוג זה מתקיימת זהות [[קצב (מוזיקה)|ריתמית]] בין שני הקוים המלודיים. גם קו הבסיס וגם הקו הקונטרפונקטי מכילים צלילים שלמים בלבד, והמרקם הקונטרפונקטי המתקבל הוא חסר מאפיינים ריתמיים. על כל הצלילים בקו הקונטרפונקטי להיות במרווחים קונסוננטיים מצלילי קו הבסיס, כאשר ההעדפה היא למעט בקונסוננסים ראשיים ולמקמם רק בתחילתו ובסופו של הקטע.
* הסוג השני - '''יחס ריתמי "2 ל-1"'''. בסוג זה נכתב קו הבסיס בצלילים שלמים, ואילו הקו הקונטרפונקטי בצלילי חצי - כך שנוצר יחס ריתמי של 2:1. גם כאן, על כל אחד מצלילי החצי להיות במרווח קונסוננטי מצליל השלם שמתחתיו.
* הסוג השלישי - '''קונטרפונקט קישוטי'''. בסוג זה נכתב קו הבסיס בצלילים שלמים, ואילו הקו הקונטרפונקטי בצלילי רבע - כך שנוצר יחס ריתמי של 4:1. צלילי הרבע הרבים מהווים פעמים רבות "קישוט" למלודיה, ולכן רוב התנועה תהיה ב"צעדים". בסוג זה מותרים מרווחים דיסוננטיים, אך ורק כצלילים עוברים וכקישוט ולא על פעמות מודגשות.
* הסוג הרביעי - '''הצליל השוהה'''. סוג זה מתמקד ביצירת קונטרפונקט המבוסס על צלילים שוהים ([[סינקופה|סינקופות]]) ועל פתרונם ההרמוני. קו הבסיס נכתב בצלילים שלמים, ואילו הקו הקונטרפונקטי נכתב בצלילי חצי השוהים (באמצעות קשת) לאורך צליל שלם. בסוג זה מתאפשרת כתיבת מרווח דיסוננטי על פעמה כבדה, אך פתרונו בצליל הבא יהיה בצורה קונסוננטית.
* הסוג החמישי - '''הקונטרפונקט המעורב'''. סוג זה מהווה "סיכום" של כלל הסוגים, ומשלב את כלל המאפיינים הריתמיים, המלודיים וההרמוניים שלהם. בסוג זה הכתיבה היא חופשית כמעט לחלוטין.
==ראו גם==
| |||