ויקיפדיה

קלוריק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==היסטוריה מוקדמת==
ב[[היסטוריה של התרמודינמיקה]], קיים בלבול רב בין ההסברים הראשונים של חום ושל [[בעירה]]. לאחר ש[[י.יוהאן י.יואכים בכר]] ו[[גאורג ארנסט שטאל]] הציגו את תאוריית ה[[פלוגיסטון]] באמצע המאה ה-17, פלוגיסטון נחשב ל"חומר שלמהות החום".
 
את תאוריית הקלוריק הציע לראשונה [[אנטואן לבואזיה]]. לבואזיה גילה את ההסברה לבעירה במונחים של [[חמצן]] בשנות ה-70 של המאה ה-18. במאמרו משנת 1783, "Réflexions sur le phlogistique", טען לבואזיה כי תאוריית הפלוגיסטון אינה מתיישבת עם תוצאותיו הניסיוניות, והציע "נוזל מרומז" המכונה "קלוריק", וקרא לו "מהות החום".
<!-- ▼
 
▲<!--
The caloric theory was introduced by [[Antoine Lavoisier]]. Lavoisier had discovered the explanation of combustion in terms of [[oxygen]] in the 1770s. In his paper "Réflexions sur le phlogistique" (1783), Lavoisier argued that phlogiston theory was inconsistent with his experimental results, and proposed a 'subtle fluid' called '''caloric''' as the ''substance of heat''. According to this theory, the quantity of this substance is constant throughout the universe, and it flows from warmer to colder bodies.
According to this theory, the quantity of this substance is constant throughout the universe, and it flows from warmer to colder bodies.
 
In the 1780s, some believed that cold was a fluid, "frigoric". [[Pierre Prévost]] argued that cold was simply a lack of caloric.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קלוריק"