תרגום התורה המיוחס ליונתן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: fr:Targoum Pseudo-Jonathan
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''התרגום המיוחס ליונתן''', או '''פסאודו-יונתן''', המכונה גם '''תרגום ירושלמי''' או '''תרגום ארץ ישראל''', הוא [[תרגומי המקרא|תרגום]] [[ארמית|ארמי]] ל[[תורה]] שמוצאו מ[[ארץ ישראל]].
 
תרגום זה ידוע במקורות מימימ[[ימי הביניים]] - לראשונה בפירושו של ר' [[מנחם רקאנטי]] - בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות [[מקראות גדולות]] בשם זה, אף על פי שידוע ש[[יונתן בן עוזיאל]] כתב תרגום לספרי ה[[נביאים]] בלבד, ולא לתורה. ההשערה המקובלת היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי". התרגום הוא חלק מקבוצה של תרגומים ארמיים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים" או "ירושלמיים", ובהם גם [[תרגום נאופיטי]] ו[[תרגום הקטעים]] (הוא תרגום ירושלמי ב'), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, ולשונם [[ארמית גלילית]].
 
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות [[מדרש]]יות, בעיקר [[אגדה (יהדות)|אגדתיות]] אך גם [[הלכה|הלכתיות]], במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר [[תרגום אונקלוס]] - ולתרגום ה[[סורית|סורי]] למקרא, ה[[פשיטתא]], וכן ל[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].
 
זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו שזיהו בו חומר קדום המתייחס ל[[יוחנן כהן גדול]] מ[[תקופת החשמונאים]], ומצד שני יש בו כנראה התייחסויות לעיר [[קונסטנטינופול]] ול[[אסלאם]]. אפשר שמשוקעים בו רבדים מזמנים קדומים, אך החוקרים (למשל [[אביגדור שנאן]]) סבורים שזמנו [[המאה השביעית]] או השמינית[[המאה לספירההשמינית]], וככל הנראה הוא פרי יצירתו של מחבר אחד, ולא קבוצה של מחברים.
 
[[עזריה מן האדומים]] מעיד על שני [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית [[המוזיאון הבריטי]]. התרגום נדפס לראשונה על ידי [[אשר פורינץ]] ב[[ונציה|וונציה]], 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977 - 1980) וקלרק (הובוקן 1984).