יצחק עגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מיצירותיו: ויקיזציה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גמלאות;
שורה 19:
==השלמות==
 
בשנות השלושים לא היה בנמצא סופר או משורר שקיים עצמו מיצירתו וכל אחד מהם נזקק לעבודה מפרנסת. עֹגן עבד עד לפרישתו לגימלאותלגמלאות בתחום החינוך; תחילה כמורה ומחנך נודע ויותר מאוחר כמנהל מוסד חינוכי ובסופה של דרך זו היה למפקח בכיר מטעם משרד החינוך. בודדים מקרב היוצרים נודעו כמעורבים ממש בחיים הפוליטיים, כדוגמת [[אלכסנדר פן]]. השתייכותם הפוליטית של מרביתם אף לא נמצאה במוקד עולמם. אחרים, ועֹגן ביניהם, התמקדו בעשייה למען עמיתיהם. בין היוצרים הידועים שנמנו עם חבריו הקרובים היה גם הסופר [[יוסף אריכא]]. לאורך שנות ידידותם ההדוקה הם פעלו במשותף גם לקידומם של כלל היוצרים העבריים 'במדינה שבדרך'. בין היתר הם הוציאו דפדפת לספרות עברית (מאה משוררים ומספרים) שהופיעה בהוצאת צ. ליינמן בשנת 1942. מדי שבוע הוצג בחנויות לרכישה דף המוקדש ליוצר אחד, בדרך כלל, ולעתים אף יותר מדף אחד, על-פי קצב יכולתו של המו"ל. בכל דף התפרסמה תמונתו של יוצר בצירוף פרטים ביוגראפיים ומשהו מיצירתו המקנה עליו מושג. לדפדפת ספרותית זו הוכנה כריכה מרשימה שצויירה בידי [[משה קסטל]]. עֹגן גם ערך את האנתולוגיה "השירה העברית החדשה מ[[רמח"ל]] ועד ימינו". עריכתו הייתה מקיפה מליקוט החומר ועד לכתיבת מבואות (האנתולוגיה הזאת הופיע לראשונה ב-1948 ומהדורה חדשה שלה התפרסמה ב-1971). יצחק עֹגן חי ויצר בתל אביב והיה נשוי למחנכת והסופרת צפירה עֹגן.
 
==מיצירותיו==