ממשלת ישראל השמונה עשרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוים; סיסמה ; היעדר;
שורה 129:
בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה בבאפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-[[1977]] היו מתחת לקו העוני לדיון קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-[[1983]] ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים אחר כך הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה [[מפעל שיקום השכונות]] שהוגשה לכנסת על ידי [[גדעון פת]], שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי [[1978]]. שנה אחר כך תיאר [[יגאל ידין]] את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".
 
בהעדרבהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את ה[[אינפלציה]]. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם [[ההסתדרות]], ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כשלון ההידרדרות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו. אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ו[[יגאל הורביץ]] שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם לאחר פחות משנה החליף אותו [[יורם ארידור]] שהנהיג מדיניות של הורדת [[מכס]]ים, בסיסמאבסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.
 
לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות סכום מסוייםמסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.
 
===חוץ וביטחון===