חיים אורון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חקיקה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
עם הקמת [[הממשלה ה-28|ממשלת]] [[אהוד ברק|ברק]] בשנת [[1999]], התמנה אורון לתפקיד [[שר החקלאות]]. בראשית שנת [[2000]] הודיע על התפטרותו מהכנסת, על מנת לאפשר ל[[מוסי רז]] להיכנס לכנסת במקומו. בשל כך, לאחר פרישתה של מרצ מהקואליציה, באמצע שנת 2000, נותר ללא תפקיד בזירה הציבורית. הוא שב לקיבוץ להב, ומונה ליו"ר מועצת המנהלים של מפעל "דולב". ב-[[2001]] היה ליו"ר הנהלת מרצ.
בשנת [[2003]] שב לכנסת, וריכז את פעילות האופוזיציה בוועדת הכספים. באותה שנה היה לאחד מראשי [[יוזמת ז'נבה]] לפתרון בהסכם קבע ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. משלהי [[2004]] מקיים אורון מגעים רצופים עם המנהיג הפלסטיני הכלוא בישראל אחרי שהורשה בחמש רציחות ובניסיון לרצח, [[מרואן ברגותי]], וסייע כמתווך ללשכות ראשי הממשלה, [[אריאל שרון]] ו[[אהוד אולמרט]], שביקשו לקבל את חוות דעתו של ברגותי על מהלכים המתקיימים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. אורון מגדיר את הקשר שלו עם ברגותי כ"יחסים קרובים, אישיים"[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=943179].
ב[[הכנסת השבע עשרה|כנסת ה-17]], מכהן אורון כיו"ר ועדת האתיקה וכחבר בוועדת הכספים. ב-[[3 בדצמבר]] [[2007]] הודיע כי בכוונתו להתמודד לראשונה על ראשות מרצ. זמן קצר לאחר מכן הודיע יו"ר המפלגה, [[יוסי ביילין]], כי לא יתמודד שוב על ראשות המפלגה, וכי יתמוך באורון. ב-[[18 במרץ]] [[2008]] זכה אורון בניצחון בבחירות לראשות המפלגה.
| |||