חוק המעבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
בסעיף 1 לחוק נקבע כי {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת".}} במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של '''הכנסת''' כ[[הרשות המחוקקת|רשות המחוקקת]] של מדינת ישראל, והיא הוסמכה [[חקיקה|לחוקק]] חוקים.
 
החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ובדבר מעמדו כראש המדינה. (כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת ב[[חיים ויצמן]] לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. בשנת ב-[[1951]] נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951.; הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]] בשנת ב-[[1964]].)
 
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
 
נושא נוסף שמסדיר חוק המעבר הוא חובת הפרסום ב"[[רשומות]]" (במקום הפרסום ב"[[עיתון רשמי]]" שהיה נהוג בתקופת [[המנדט הבריטי]]). החוק קבע כי יש לפרסם חוקים ברשומותב"רשומות" בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ברשומותב"רשומות", אלא מיום קבלתו בכנסת.
 
==קישורים חיצוניים==