בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום – הבדלי גרסאות

ספרו החשוב של פרופסור [[אדריאן הייסטינגס]] העוסק במקורותיה של הלאומיותה[[לאומיות]].

1. יש לנתק את הקשר ההכרחי-לכאורה שבין תופעת הלאומיות והתקופה המודרנית – בדברים אלו קורא הייסטיגס תיגר כנגד האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות (אליה שייכים אריק הובסבאום, בנדיקט אנדרסון, ארנסט גלנר ואחרים) הרואים בלאומיות תופעה מודרנית שראשיתה במהפכהב[[מהפכה הצרפתית]], או בראקציה הגרמנית כנגד כיבושי [[נפוליאון]] בראשית המאה ה-19.<br />

2. בין הגורמים המרכזיים שעיצבו את התודעה הלאומית יש למנות את הדת הנוצרית, הספרות הכתובה, ובפרט תרגומי התנה[[תנ"ך]]. דברים אלו הם בגדר חידוש, כיוון שיש המתייחסים ללאומיות כאל תופעה חילונית בעליל, ומתעלמים מן השורשים הדתיים שלה בעולם הנוצרי. לדעת הייסטינגס, בעולם הנוצרי ישנה מסורת אנטי-לאומית שהתבטאה בעיקר בברית החדשה, ולעומתה מסורת לאומית שבולטת במיוחד ב"ברית הישנה". התפישה הלאומית התפשטה בעיקר בארצות הפרוטסטנטיות בהם הפכה הקריאה בתנ"ך לנחלת ההמונים, וממילא ניתן למצוא בהן תסיסה לאומית.<br />

3. אנגליה בימיב[[ימי הביניים]] היא המקור המרכזי של הלאומיות האירופית. הייסטינגס מצביע על ההתעלמות היחסית של חוקרי הלאומיות מן המקרה האנגלי, וטוען שדוקא באנגליהב[[אנגליה]] ניתן לזהות ניצנים של לאומיות כבר בימי הביניים המוקדמים, והתגבשות לאומית משמעותית עוד לפני הכיבוש הנורמני של 1066. כבר לפניו הצביעו כמה חוקרים על התודעה הלאומית החזקה באנגליה של בית טיודור (מאה 16) ובוודאי בימי המהפכה הפוריטנית ושלטון [[קרומוול]] (1649-1660). הייסטינגס טוען שתודעה לאומית חזקה מצויה באנגליה הרבה קודם, והיא שהשפיעה על התגבשות תודעה לאומית מוקדמת בארצות סמוכות (דוגמת [[סקוטלנד]]), ובתקופה מאוחרת יותר גם על צמיחת הלאומיות ביבשת [[אירופה]] ([[הולנד]], [[צרפת]])<br />

הספר בנייתן של אומות מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס אודות צמיחת הלאומיות, בסדרת ההרצאות ע"ש ויילס באוניברסיטת קווינס בבלפסטב[[בלפסט]] בשנת 1996. בהרצאותיו נתכוון הייסטינגס להציב חלופה לסדרת ההרצאות שנשא ההסטוריון הבריטי הנודע, [[אריק הובסבאום]], על אותה במה בדיוק, אחת עשרה שנים קודם לכן. הובסבאום הוא מייצג מובהק של האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות.