הוריה סימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kwjbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: it:Horia Sima
מ הוספת פרטים
שורה 11:
[[יון אנטונסקו]], שתפס את השלטון ברומניה, קרא לתנועה הלגיונרית לשתף פעולה בהנהגת המדינה והוריה סימה, שמונה להיות מנהיגה, התמנה לסגן נשיא מועצת השרים, שני בבכירותו רק לאנטונסקו עצמו. התנועה הלגיונרית החלה במסע טרור נגד מתנגדיה ורודפיה בעבר וכנגד [[יהודי]] רומניה. המסע הגיע לשיאו במרד גלוי נגד הוראותיו של אנטונסקו.
 
בזמן [[מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט|מרד הלגיונרים]] בינואר 1941, אנטונסקו העמיד בררהברירה ל[[היטלר]] לבחור בינו לבין תנועת הלגיונרים ([[משמר הברזל]]), וכאשר היטלר העדיף את אנטונסקו, החליט זה להפריד בין משמר הברזל ובין הממשל. בהשפעת היטלר הותר לסימה לעזוב את רומניה לגרמניה שם נעצר, אך בזמן ששהה בגרמניה נשפט בהיעדרו ברומניה ונידון למוות, זאת על מנת להבטיח את אי חזרתו.
 
ב-1942 ברח ל[[איטליה]] אך שם נתפס והוחזר לגרמניה.
 
באוגוסט 1944 החליפה רומניה צד ב[[מלחמת העולם השנייה]] וחברה אל [[בעלות הברית]]. סימה שוחרר ממעצרו, וב[[וינה|ווינה]] עסק בבניית [[ממשלת בובות]] רומנית ו[[צבא]] מתנדבים רומנים, פרו-נאצים. עם התקרבות הצבא האדום לוינה נמלט סימה מהעיר והשתמש בשם יוזף ובר (''Josef Weber'').
 
בשנת [[1946]], ברומניה, שוב נשפט סימה בהיעדרו ונידון למוות בשנית.
 
לאחר המלחמה חי הוריה סימה ב[[פריז]], באיטליה ולבסוף ב[[ספרד]] של [[פרנקו]], שם לימד ב[[אוניברסיטת ברצלונה]]. הוא נפטר ב[[מדריד]].
בזמן שחי מחוץ לרומניה המשיך בפעילות פוליטית אנטי קומוניסטית בקרב הפזורה הרומנית.
הוא נפטר ב[[מדריד]] ונקבר שם לצד אשתו אלוירה.
 
{{מיון רגיל:סימה, הוריה}}