אליהו פוסק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
עם זאת, הייתה נודעת לו השפעה בעיצוב אופיו וחיי רוחו של בנו הלל. הוא הלעיט את בנו הלל בדברי תורה וכאשר היה הלל צריך ל[[סמיכה לרבנות|הסתמך לרבנות]] על ידי גדולי הרבנים בדרום [[רוסיה]] כבר ידע בעל-פה הרבה [[גמרא|גמרות]] עם שלושת ה"בבות" ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]]) ביחד עם ה[[תוספות]] וה[[מהרש"א]].
עסק בפסיקותיו בעיקר בהתאמת סוגיות הלכתיות לחיי היומיום של בני קהילתו, כגון אכילת בשר ב[[ראש חודש]] (שו"ת מור ואהלות אוהל ברכות והודאות סימן ל"י), ענייני [[ברית מילה]] (המהרש"ם, להרב אליהו פוסק. שו"ת מהרש"ם, ח"ח, סי' נב, עמ' נב; סי' מט, עמ' מט; סי' רג, עמ' ר), הדלקת [[נרות שבת]] וחנוכה בחשמל (אהל יצחק אייר תרסח, חוברת ח' סי' ג', הובא בירחון הפוסק, חדש טבת תש"ג סימן שפ), קריאת התורה (פסקי אליהו ג 1), [[הלוואה|הלוואות]] ומתנות (מרבה תורה להר"ר אליהו פוסק סי' קס סקי"ט), לימוד בלשון זרה ודיבור בה (מתוך מכתב של ר' אליהו פוסק בשנת תרס"ג הנמצא באוסף שבדרון שבמכון לכתבי-יד של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]).
לאחר מות בנו הלל פוסק נמסרו כל כתבי הרבנים לבית פוסק ל[[מוסד הרב קוק]] בירושלים.
| |||