נאום ארבע החירויות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ארבע חירויות''' הם ארבע יעדים שנוסחו והוצבו על ידי [[נשיא ארצות הברית]], [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ב[[נאום מצב האומה]] שנתן ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס האמריקאי]] ב-[[6 בינואר]] [[1941]]. הנאום נודע בשם '''נאום ארבע החירויות'''. רוזוולט הציע ארבע חירויות בסיסיות שלדבריו כל אדם זכאי להינותליהנות מהם בכל מקום בעולם. החירויות היו: [[חופש הביטוי|חירות הביטוי וההבעה]], [[חופש הדת|חירות הדת]], חירות ממחסור וחירות מפחד.
{{בעבודה}}
 
הכללתם של שתי החירויות האחרונות הוסיפה על הערכים המסורתיםהמסורתיים שעליהם נשענה [[ארצות הברית]] כפי שתואר ב[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]]. הנאום אימץ לחיקו נקודת מבט [[אינטרנציונליזם|אינטרנציונליסטית]] למדיניות החוץ של ארצות הברית שהפכה עם השנים לאחת העמדות המרכזיות במדיניותה של ארצות הברית.
'''ארבע חירויות''' הם ארבע יעדים שנוסחו והוצבו על ידי [[נשיא ארצות הברית]], [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ב[[נאום מצב האומה]] שנתן ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס האמריקאי]] ב-[[6 בינואר]] [[1941]]. הנאום נודע בשם '''נאום ארבע החירויות'''. רוזוולט הציע ארבע חירויות בסיסיות שלדבריו כל אדם זכאי להינות מהם בכל מקום בעולם. החירויות היו: [[חופש הביטוי|חירות הביטוי וההבעה]], [[חופש הדת|חירות הדת]], חירות ממחסור וחירות מפחד.
 
הכללתם של שתי החירויות האחרונות הוסיפה על הערכים המסורתים שעליהם נשענה [[ארצות הברית]] כפי שתואר ב[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]]. הנאום אימץ לחיקו נקודת מבט [[אינטרנציונליזם|אינטרנציונליסטית]] למדיניות החוץ של ארצות הברית שהפכה עם השנים לאחת העמדות המרכזיות במדיניותה של ארצות הברית.
 
==הנאום==
שורה 23 ⟵ 21:
 
===תרגום===
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בימים הקרובים, שאנו עומליםעמלים קשה על מנת להופכם לבטוחים, אנו נושאים את עינינו אל עולם המבוסס על ארבע חירויות אדם חיוניות.
 
החירות הראשונה היא חירות הביטוי וההבעה, בכל מקום בעולם.
 
השניההשנייה היא חירותו של כל אדם לעבוד את אלוהיו לפי דרכו, בכל מקום בעולם.
 
השלישית היא חירות ממחוסר, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עלומייםעולמיים, הכוונה היא להבנות כלכליות שיבטיחו לכל אומה חיים בריאים ושלווים לתושביה, בכל מקום בעולם.
 
הרביעית היא חירות מפחד, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עלומיים, הכוונה היא להפתחתהלהפחתה כלל-עולמית בכמויות הנשק בצורה כה יסודית עד שנגיע לנקודה שבה אף מדינה לא תהיה בעמדה שתאפשר לה לבצע תוקפנות צבאית כנגד מדינה שכנה כלשהיא, בכל מקום בעולם.
 
זהו לא חזון למלניוםל[[מילניום]] רחוק כשלהוא. זהו בסיס ברור לעולם בר-השגה בזמננו ובדורינוובדורנו. עולם כזה עומד בסתירה למה שנקרא סדר חדש של עריצות שהרודנים שואפים ליצור בעזרת הפלת פצצה.
}}
 
שורה 39 ⟵ 37:
==השפעות הנאום==
[[קובץ:FDR Memorial wall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארבע החירויות כפי שהם מוצגים על אחד הקירות ב[[אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ב[[וושינגטון די. סי.]]]]
[[אלינור רוזוולט]] נטלה על עצמה משימה אישית להביא ליישום עיקרון ארבע החירויות של בעלה ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] של ארגון [[האומות המאוחדות]]. המשימה נחלה הצלחה, וארבע החירויות נטמעו בתוך ההכרזה שבה נכתבו הדברים הבאים: "בעוד שהתעלמות וזלזול ב[[זכויות האדם|זכויות אדם]] הביא למעשים [[ברברי]]ם שקוממו את מצפונה של האנושות, עולם שבו בני אדם יוכלו ליהנות מחירות הביטוי, האמונה, וחירות מפחד ומחסור, הוכתר כשאיפתם של האנשים הפשוטים."
 
רוזוולט קרא לפירוק כלל-עולמי מנשק בעתיד מצד אחד, אל מהצד השני קרא להתחמשות מסיבית של ארצות הברית עקב צו השעה. רוזוולט טען כי על מנת ליצור את העולם שהוא ראה בחזונו יש צורך להגן על ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] מפני תוקפנות ולעזור להם על ידי הספקת נשק.
 
[[en:Four Freedoms]]