נפרופתיה סוכרתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: it:Nefropatia diabetica
שורה 45:
<br />'''רמות גלוקוז:''' הקפדה של החולה על רמות גלוקוז תקינות כל הזמן (בסוכרת תלויית אינסולין ניתן להשתמש ב[[משאבת אינסולין]]), תפחית ואלי אף תעלים את המיקרואלבומנוריה.
<br />'''לחץ דם:''' כפי שאמרנו, יתר לחץ דם הוא אחד הגורמים לבריחת האלבומין ולנזק לפקעית. עם הופעת המיקרואלבומינוריה יש לטפל בתרופות נגד יתר לחץ דם כבר ברמות שאצל הלא-סוכרתי נחשבות גבוהות אך תקינות: 80-85/130-135 מ"מ כספית.
<br />'''מעכבי אלדוז רדוקטז:''' כשריכוז הגלוקוז בדם גבוה, חלק ממנו נהפך ל[[כוהל]] [[סורביטול]] (המשמש גם כ[[ממתיק מלאכותי|ממתיק מלאכותי]]). הצטברות הסורביטול גורמת ל[[קטרקט]] בעין, לנזקים [[עצב]]יים ולנזק בכליה. ברמה התאורטית, שימוש ב[[מעכבי אנזימים|מעכבים]] ל[[אנזים]] המייצר את הסורביטול-האלדוז רדוקטז-יפחית את הנזק הכלייתי. בפועל, מעכבי האלדוז רדוקטז הקיימים כיום רעילים ולא משתמשים בהם.
<br />'''מעכבי [[מינרלוקורטיקואידים|אנגיוטנסין 1 ל אנגיוטנסין 2]]:''' ה[[פפטיד]] [[אנגיוטנסין 2]] הוא פפטיד קצר האחראי על הצרת העורקיק האפרנטי, הפחתת המטען החשמלי בדפנות הנימים, הגדלת ה'''פוריות''' ועידוד ייצור מאקרופאגים. כלומר, הוא מעודד בריחת אלבומין ופגיעה בפקעית. שימוש במעכבים של האנזים המייצר את האינגיוטנסין 2 מהפרקורסור אינגיוטנסין 1, יצמצם את המיקרואלבומנוריה.
<br />'''חוסמי [[קולטן]] אנגיוטנסין 2:''' מכיוון שלגוף ישנן כמה דרכים להפוך אינגיוטנסין 1 לאינגיוטנסין 2, ושימוש במעכב אחד לא בהכרח יועיל, משתמשים בתרופות החוסמות את הרצפטורים של האינגיוטנסין 2, כך שהוא לא משפיע בגוף.
 
=== נפרופתיה מתקדמת===
ברגע שיכולת הסינון הכלייתית יורדת אל מתחת ל-30 מ"ל לדקה, מתחילים גם ב[[דיאטה]] דלת חלבון לחולה כדי להפחית את עומס העבודה מהכליה. (כל חלבון מורכב מ[[חומצת אמינו|חומצות אמיניות]] המכילות קבוצה אמינית (NH<sub>2</sub> ). החנקן שבקבוצות האמיניות הופך ל[[שתנן]] שנפלט ב[[שתן]]. ככל שהגוף יצרוך פחות חלבונים, הכליה תצטרך לסנן פחות שתנן). מומלצת דיאטה של עד 0.8 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף.