הבדלים בין גרסאות בדף "אוצר הגדולים אלופי יעקב"

מ
{{עריכה|סיבה=שגיאות כתיב פוגמות ביכולת להבין את הערך}}
מ ({{עריכה|סיבה=שגיאות כתיב פוגמות ביכולת להבין את הערך}})
{{עריכה|סיבה=שגיאות כתיב פוגמות ביכולת להבין את הערך}}
[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]
 
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות [[עם ישראל]] ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] <ref>אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו</ref> . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]].
 
בהקדמהמחבר מוסיףהספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא נמציין שבראשית תולדות [[עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] חז"ל כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינועם ישראל כמו תולדות העמים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
 
==פתח אוצר==
 
בטרם יפרט את השמותשמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאורבתיאור התולדות של חכמי ישראל. אמחיש זאתלהלן בדוגמאות אחדות:
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[איסלםאסלאם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמילמי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם הייתהייתה [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט קטן, [[ישיבת פומבדיתא]] ובישיבתוב[[ישיבת סורא]] משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרושנקראו רשויות:
# ממשלת ראש הגלות
# ממשלת מתיבתת גאוני סורא
 
הוא מספר כי חלק גדול מהם היגרו ל[[לבנט]] ואף ל[[אמריקה]]. ויש אומרים שגם [[כריסטופר קולומבוס]] נמנה עמם. בארצות אליהן הגיעו עלו לגדולה אחדים מהם כמו [[דונה גרציה]]. הוא מסכם, כי רובם אבדו ליהדות. ובתור "אפילוג" הוא מוסיף שהנה בימיו שלושה מיליון יהודים יחשבו ל"אנוסים" ב[[רוסיה]].
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]