הבדלים בין גרסאות בדף "אוצר הגדולים אלופי יעקב"

מ
קטגוריה, ויקיזציה, עיצוב
מ (קטגוריה, ויקיזציה, עיצוב)
[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]
 
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].
 
מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכותלזכור ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית תולדות [[תולדות עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] [[חז"ל]] כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר התנא [[יוסי בן חלפתא]] את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד ל[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי [[אגרת רב [[שרירא גאון]], עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
 
==פתח אוצר==
 
בטרם יפרט את שמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתיאור התולדות של חכמי ישראל. להלן בדוגמאות אחדות:
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[אסלאם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח למי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
=="האנוסים"==
 
מחבר הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבעה דפים, על ה"אנוסים" -שלא במובן המקובל של המושג. וזאת, מנקודת ראות מסורתית יהודית ועל רקע תקופה ארוכה יותר בתולדות ישראל.
 
תחילה הוא מביא הגדרה רחבה יותר. האנוסים, לפי הגדרתו, היו מצויים ב[[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] וכן ב"מדינות ישמעאל". הם נוהגים כמו [[נוצרים]] או [[מוסלמים]]. אבל הם יהודים השומרים "כפי יכולתם (את) דת משה". הנוצרים יקראו להם "מאראנוס", אשר מקורו מהמילה "מרנאת" - כינוי ל"[[ישו|אותו האיש]]". המונח הפך לגנאי ובשפה ה[[ספרדית]] לקללה. הם הוכרחו לאכול [[בשר חזיר]] בפומבי כדי שלא יחשדו בהם שהם ממשיכים לשמור על הדת היהודית.
הוא כתב כי רבינו <!-- כך כתוב במקור -->[[גרשום מאור הגולה]] (960 - 1040) גזר חרם על מי שיזכיר - לבני האנוסים שחזרו בתשובה - את שנותיהם הראשונות, זאת, כ-400 שנה לפני [[גרוש ספרד]].
 
גם ה[[רמב"ם]] כתב על כך, בעקבות המרות הדת מצד המוסלמים, והבהיר כי אין לראות בהתאסלמות [[עבודה זרה]]. כך כתב גם ב[[אגרת תימן]].
 
הסופר ממיין את האנוסים לקבוצות:
 
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה יהודיים]]