קבוצת השישה – הבדלי גרסאות

אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], החלו ז'אן קוקטו והשישה לבלות בבאר בשם "השור על הגג", שנתן למיו השראה לכתיבת ה[[באלטבלט]] המפורסם שלו. בליל הפתיחה של הבאר, ניגן [[פסנתר|פסנתרן]] בשם ז'אן וינר נעימות משל [[ג'ורג' גרשווין]] ווינסנט יומאנס, וקוקטו ומיו ליוו אותו בכלי הקשה. בין הנוכחים היו האמרגן הרוסי [[סרגיי דיאגילב]], פאבלו פיקאסו, [[במאי קולנוע|במאי]] ה[[סרט קולנוע|סרטים]] [[רנה קלייר]], ה[[זמר|זמרת]] [[ג'יין באתורי]] ו[[מוריס שבלייה]].

הקבוצה הוציאה לאור אלבום משותף של יצירות לפסנתר ("אלבום השישה, המפורסם). חמישה מחברי הקבוצה גם שיתפו פעולה בכתיבת המוזיקה ליצירתו של קוקטו " Les Mariés de La Tour Eiffel (הנישואין במגדל אייפל), שהופקה על ידי הבלט השבדי,יריבו של הבאלטהבלט רוס. קוקטו הציע תחילה את הפרויקט לאוריק, אבל כיוון שאוריק לא היה זריז די הצורך בהשלמת המוזיקה לפי דרישות לוח החזרות, בחר קוקטו לחלק את היצירה בין שאר חברי "השישה". דיריי, שלא היה בפריז אותו זמן, לא השתתף. הצגת הבכורה עוררה שערורייה ציבורית, שהתחרתה בזו של "פולחן האביב", כמה שנים לפני כן. אף על פי כן, הבאלטהבלט נשאר ברפרטואר של הלהקה כל שנות ה-20'.