קהלת מוסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספה קלה
גהינום > גיהנום
שורה 6:
שותפו של מנדלסון בעריכת "קהלת מוסר" היה אדם בשם טוביה בוק (Bock). לא ידוע מיהו אדם זה. ב[[פנקס קהילה|פנקסי הקהילה]] של ברלין אמנם מופיע אדם בשם זה, אך הוא היה סוחר מבוגר בהרבה ממנדלסון ולא ידוע על כל עיסוק אינטלקטואלי או ספרותי שלו. משערים שמדובר בכינוי ספרותי לאדם אחר: יש הסבורים שמדובר ב[[אהרון גומפרץ]], ידידו ומדריכו של מנדלסון, ויש שהציעו שזהו שם כיסוי למנדלסון עצמו. בסך הכול יצאו לאור שני גליונות שבכל אחד מהם שמונה עמודי דפוס. על הגליונות לא מופיעים שמות המחברים, וכפי הנראה הודפסו בכמות קטנה יחסית.
 
גליונות "קהלת מוסר" עסקו כאמור באסתטיקה, במוסר ובתיקון המידות. בכתב העת קרא מנדלסון להתבוננות ביפי הבריאה והטבע, גם כמכשיר להכרת ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. כראיה לקריאתו הביא מנדלסון את מאמרי [[הרמב"ם]] על הכרת האלוהים מתוך התבוננות בעולם, ומאמרי [[חז"ל]] נוספים, כגון הציווי על [[ברכת האילנות]]. גישה אופטימית וחיובית זו הייתה שונה במובהק מהקו הקפדני והקודר שהטילה ספרות המוסר בסגנון הספר "[[קב הישר]]" שהייתה נפוצה באותה תקופה ב[[יהדות אשכנז]], וגרסה הטלת מורא על היהודי המאמין ואיום בעונשי [[גהינוםגיהנום]] על החוטאים. נושא נוסף שהודגש במאמרים שבכתב העת היה השימוש בלשון העברית. מנדלסון התלונן על הזנחת הלשון העברית אצל הכותבים והמחברים, קרא להרחבת השימוש בה, וטען שניתן להשתמש בעברית לכל מטרה, ואפילו לצורך [[ספרות]] ו[[שירה]]. בגיליון השני של כתב העת עלה נושא נוסף, והוא ביקורת חברתית על סדרי הקהילה היהודית. מנדלסון מתח ביקורת על הצביעות של ההנהגה הדתית בקהילה ועל השחיתות של בעלי ההון. כנגד תופעות אלו הוא קרא להשתלמות מוסרית של האדם ולתיקון עצמי המביא את האדם להיות בעל משפחה הגון, מסודר ושמח בחלקו.
 
את חשיבותו של כתב העת שהוציאו מנדלסון ובוק תיאר ההיסטוריון [[שמואל פיינר]] (מהפכת הנאורות, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ב, עמ' 93):