צעירי ציון – הבדלי גרסאות

'''צעירי ציון''' היתההייתה תנועה עממית של [[מעמד הפועלים|פועלים]] [[יהודים]] [[ציונות|ציונים]] צעירים שנוסדה ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ב-[[1903]] על סמך תאים שהתחילושהחלו להתארגן ב[[בסרביה]] כבר ב-[[1898]] (תוצאה של קריאת [[הקונגרס הציוני]] להקמת אגודות). התנועה הקימה סניפים גם ב[[גליציה]], [[פולין]] ו[[רומניה]]. לאחר פיצול בו פרשו ממנה חלק ניכר מן החברים על מנת להקים את [[המפלגה הציונית-סוציאליסטית]] (צ"ס) ב-[[1920]], חברה התנועה למפלגת [[הפועל הצעיר]] ובשורה של איחודים התמזגה לאיחוד העולמי של המפלגות הציוניות סוציאליסטיות. התנועה היתההייתה גורם פעיל בתנועת [[החלוץ]], הקימה את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[גורדוניה]] ופעלה להתחדשות החיים היהודיים בגולה בשיתוף עם [[תרבות (רשת חינוך)|רשת החינוך "תרבות"]].

==אידיאולוגיהאידאולוגיה בראשית הדרך==

התנועה איגדה אגודות שונות שאיגדו צעירים בעלי רצון לפעולה ציונית מעשית שהתארגנו במסגרתה ל[[עלייה לארץ ישראל]] ורובם היו מבין עולי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]] אשר הקימו לצורך ההכשרה לעלייה את תנועת [[החלוץ]]. האגודות השונות בערים השונות היו בעלות הדגשים שונים בנושאי עלייה לעומת ארגון חיים יהודיים בגולה, [[עברית]] מול [[יידיש]] וכן במידת הזיקה לסוציאליזם ובפרט לתנועה העולמית של הסוציאליזם. הקו האידיאולוגיהאידאולוגי המוצהר היה [[סוציאליזם]] מתון, שהתנגד ל[[מרקסיזם]] דוגמטי ול[[קומוניזם]].

בועידהבוועידה השנייה של צעירי ציון ב[[סנקט פטרבורג|פטרוגרד]], שנערכה ערב [[מהפכת אוקטובר]] (ב[[מאי]] [[1917]]) הגדירו עצמם רוב חברי התנועה כציונים סוציאליסטים-[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] הם ניסו להנהיג קו סוציאליסטי בעוד אנשי המרכז והימין התנגדו לכך. הסוציאליסטים ביקשו שהתנועה תהפוך לגוף פוליטי ולכן פעלו על מנת להתקבל ל[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]] כסיעה בשם "פרקציה (סיעה) ציונית עממית צעירי ציון".

הועידההוועידה השלישית של צעירי ציון התקיימה בעיר [[חרקוב]] ב-[[15 במאי]] [[1920]]. אולם, שבוע קודם לכן, ב-[[6 במאי]] התקיפה פולין את [[אוקראינה]] וכבשה את בירתה [[קייב]]. עקב נסיבות אלו לא הגיעו לוועידה לא הצירים מ[[מוסקבה]] ופטרוגרד, לא הצירים מ[[קייב]], [[ברדיצ'ב]] ו[[ז'יטומיר]] (הערים בהן התרכז רוב מניין הפועלים הציונים) ולא הצירים מ[[אודסה]], [[חרסון]] וסביבתן. בוועידה היו רק 43 צירים מחרקוב, [[סרטוב]], צפון [[אוקראינה]], [[הומל]] ו[[קווקז]]. למרות העדרותהיעדרות רבים מהצירים והעדרותוהיעדרות ראשי התנועה דנה הוועידה והחליטה שורה של החלטות יסוד: יחס התנועה למשטר החדש נקבע כאוהד ומוכן לשיתוף פעולה דמוקרטי, הוחלט על התגבשות כמפלגה פוליטית סוציאליסטית ולא רק כתנועה עממית וכסיעה בהסתדרות הציונית והשפה ה[[עברית]] נקבעה כשפה ראשית ומועדפת על ה[[יידיש]].

בועידהבוועידה שהתקיימה ב[[פראג]] ב-[[26 במרץ]] [[1920]] הוחלט על איחוד בין צעירי ציון (החלק שלא פרש לצ"ס) ומפלגת הפועל הצעיר בארץ ישראל לתנועה בשם "התאחדות עולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'".

בשנת [[1930]], לאחר ש[[אחדות העבודה]] ו[[הפועל הצעיר]] בארץ ישראל התאחדו ויצרו את [[מפא"י]], נוצר לחץ על "התאחדות" מצד המוסדות להתאחד עם "הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס" (המפלגה המאוחדת של [[פועלי ציון]] מארץ ישראל ומפלגת הציונים סוציאליסטים שפעלה בעיקר ב[[ברית המועצות]]). בשל ויכוחים על מידת הסוציאליזם או קומוניזם באיחוד ומעמדה היחסי של העברית אל מול היידיש, התארכו הויכוחיםהוויכוחים במשך כשנתיים. לבסוף, ב[[אוגוסט]] [[1932]] הוקם ב[[דנציג]] "האיחוד העולמי פועלי ציון - צ"ס - התאחדות", שנקרא בקיצור "האיחוד העולמי".