פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7,275 בתים ,  לפני 10 שנים
ביטול גרסה 6464850 של Yakov5678 (שיחה) לא קריא וכנראה גם לא רלוונטי
 
בשנת [[1809]] ניסה בכל זאת שלום הכהן להחיות את "המאסף", ואף הצליח להוציא את העלון במשך כשלוש שנים. ב-[[1829]] נעשה ניסיון נוסף לפרסם את "המאסף", אך רק כרך אחד יצא. חלקים ומאמרים מתוך "המאסף" נדפסו שוב במהלך [[המאה ה-19]] על ידי אנשי תנועת ההשכלה במזרח אירופה.
 
בשנת [[2009]] יצא לאור "המאסף" מחדש, ע"י יעקב ישראלי, ביחד עם הרב משה שפיר, עורך המוסף התורני "עונג שבת" המתווסף מידי שבוע לעיתון "יום ליום", שלקח על עצמו גם את עריכת "המאסף" במהדורתו החדשה. וכך כותב הרב שפיר בהקדמתו למהדורה החדשה: "היה זה אך לפני מאה ותריסר שנים, לא הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה ששינתה את פני התבל מקצה ועד קצה. שנת התרנ"ו. שנה סתמית למדי עבור איש מן השורה, באותם ימים קם בירושלים עיר הקודש אחד מתלמידי החכמים הגאון רבי בן ציון אברהם קואינקה והחליט לעשות מעשה: לייסד קובץ תורני שיהיה "מוקדש לתורה ולחכמה מאת גדולי רבנינו וטובי חכמי זמנינו", כלשונו. המיוחד בבמה התורנית הזו הייתה אישיותו הנדירה של העורך התורני שידע לאחד בקרבו את תורת מזרח ומערב באופן מופלא כאשר כולם חשים בית ובמה בין עלעלי הכרך החדש וכולם ללא יוצא מן הכלל ממתינים לו משבוע לשבוע ומחודש לחודש. כך ניתן היה למצוא בין הכותבים את הבן איש חי מחד, והגר"ש קלוגר מאידך, גדולי רבני ספרד מהכא ואדירי רבני אירופה ורוסיה מהתם, כשחכמי ירושלים וערי ישראל בתווך. חגיגה תלמודית של ממש. סימפוניה בקלידי היהדות.
מרתק לקרוא את דבריו של הגה"צ רבי סלימאן מאני רבה של חברון דאז כשהוא כותב לרבי בן ציון אחרי ראותו את הגיליון הראשון של המאסף "מאד שמח ליבי בו, באשר ליבי ינבא לי כי רב טוב צפון בקרבו למען חכמינו, ועוד ישא ציץ ופרח בים התלמוד, ונשא פרי חיים לחשק בתורה,לכן בעליצות ליבי אמרתי להתכבד להיותי נמנה עם האנשים הבאים שעריו" כך כותב אותו גאון וצדיק ומוסיף בענוותנותו משפט מדהים לא פחות: "...ועם כי למפח נפשי אינני פנוי כעת לעסוק בלימודים נדר גדול נדרתי שבכל שבוע אפנה מכל עסקי להשתעשע באספתו, ויום תמול קריתי בו וזה אשר אסף ילקוטי: "וכך הוא פוצח בפלפול נעים בדברי הקובץ אותו אך זה קרא וראה. בינו נא זאת שהרי רבה של חברון היה עסוק אז למעלה מראשו בהנהגת העיר והוראותיה מה גם ששימש באותם ימים כראש ישיבת מעשה ניסים, ולכן לא היה פנוי לעסוק בלימודים שאינם בסדר יומו, מכל מקום, אותו צדיק שרבנו הבן איש חי הקטין עצמו לפניו ראה לנכון לנדור נדר ולחשק את עצמו סביב תורת המאסף באשר היא. קטונו מלהסביר קצות דרכיו של הגדול בענקים אך ברור הדבר כשמש בצהריים שרבה של חברון ביכר את תורת הקובץ בו נאספים תלמידי החכמים שבדור לבית מדרש מאסף וייחודי במעלה שאינה מצויה סתם בתורה המונחת בקרן זווית, ומכאן החובה להצטרף ולהתחבר אליו בעבותות אהבה.
כזה הוא המאסף וכה גדל והתפתח עם השנים עד כי נקטע באי שם ועקבותיו לא נודעו, היבול התורני שאותם גיליונות יצרו והותירו אחריהם היה רב ואדיר אך לא פחות מכך היה המסר הנדיר: כולם יכולים ללמוד בבית מדרש אחד. אולי זה מוזר להחשיב זאת כמסר, אולי אף באותם ימים לא היה בזה הרבה מן החידוש, אולי והלוואי. אומנם אל לנו להתעלם מהקורה בבתי המדרשות פנימה, אם נלמד זכות נמצא שהדבר קורה תוך הלהט הכנה לברור את עידי העידית ולהציב פסגות בארזי צמרת בית המדרש, אך בארזים נפלה שלהבת, כמה כואב הדבר באשר טובים ורכים נדרסים בגלגלי מכונות הבירור הללו, בני ציון המסולאים בפז נגרסים עד דוך נשמתם בין חריצי הנפות שחוריהם נעשים קהים עם השנים מהסיאוב הנדבק בהם תוך כדי מלאכת הניפוי התמימה שתחילתה הרקדה וסופה בתנור מחריד. לא כאן היא הבמה להאריך בנגע זה בו לוקה דורנו, אך שמחים אנו על ההזדמנות שנקרתה בפנינו להתחבר אל אותו אוצר מופלא ולהשיק בחוברת זו את החיבור לאותה שלשלת מוזהבת באותם ימים, שרשרת שכולה אחדות תורנית, מאסף שהוא לכל המחנות לכל אחד באשר הוא שם באהבה אחווה שלום ורעות. אומנם. אחדות ואחווה אין פירושם טשטוש וערבוב בין השונים עדי הפיכתם למין יצור כלאיים נוסח אחיד, חלילה ואדרבה כל תלמידי החכמים ותופסי התורה איש על מחנהו ואיש על דגלו כל אחד ואחד יחדד קצות דרכיו ויפרש שיטתו דבר דבור על אופניו, היוצאים ביד רמה יצאו ובשלום יובלו אל יובלי מים חיים וההולכים אל יוסף כה יוסיפו כי בכולם דיבר ה' דברי אלוקים חיים.
זו דרכו של המאסף הראשון וזו הדרך תהא הלאה בעז"ה, כאן יוכלו בעלי תריסים לערוך תורתם וללמדה את בני ישראל ללא חת ומשא פנים ותהא האמת אשר היא. ואומנם כבר הובטחנו על ידי חכמנו שבימים שטרם בא המשיח תהיה האמת נעדרת, ברם כבר הנה בא האיש זה קיווינו לו והוא מרן מאור ישראל הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א אשר שם כל עיזוזו הגדול ומטרתו להפיץ דעת אמת תורת מרן הבית יוסף בדורנו וההלכה הנוהגת על פיו, גליה לדרעיה ונפל נהוריה בבית המדרש, ועתה חובת כולנו להמשיך פעולתו כתלמידיו ותלמידי תלמידיו עד אשר דור לדור יביע אומר וכולו יחווה דעת והלכה נכונה תפוחי זהב במשכיות הכסף, לבל יבוש איש ואל יכלם לאחוז בתורת רבותיו המסורה לו מדור דור, כי איש מפי איש קבלנוה עד ההר הבוער בתורת ה' ודברותיו דברי אלוקים חיים".
 
==תוכן==
11,158

עריכות