קייס עובייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט' |
|||
שורה 27:
ב-1998, בעקבות התהדקות הקשר בין המשפחות, פנו בני משפחת עובייד למערכת הביטחון וביקשו את שחרורו של מוחמד בירו. בתמורה, הציעו למסור מידע אודות גורלו של הנווט השבוי [[רון ארד]]. מערכת הביטחון העריכה כי המידע שבידם אינו אמין, ודחתה את בקשתם<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2801537,00.html ynet], 22-10-03</ref>. ב-1999 החליט קאיד בירו לחטוף אזרחים ישראלים ולהעבירם לידי חזבאללה, שישתמש בהם כקלפי מיקוח תמורת שחרורם של אסירים לבנונים, ובהם אביו מוחמד ואחיו עלי. קייס עובייד הסכים לשתף פעולה, מתוך הכרה בפוטנציאל הרווח של מכירת החטופים לחזבאללה, והשניים החלו בהכנות בשני מסלולים שונים:
* '''מסלול החטיפה בכוח''' התבסס על שני פלסטינים תושבי [[רצועת עזה]], שפעלו כסוחרי סמים והיו גם פעילי חזבאללה. שני אלה אמורים היו לחטוף אזרח ישראלי, להעבירו לרצועה, להוציאו ממנה באמצעות מפגש של סירות דיג או באמצעות מנהרות [[הברחה]] למצרים, ואז למסרו לעובייד ובירו, שיעבירו אותו ללבנון. התוכנית נכשלה עקב מעצרם של שני השותפים העזתים בינואר 2001 <ref>[http://news.walla.co.il/?w=//522902 "הארץ" (ציטוט ב"וואלה")], 24-03-2004</ref>.
* '''מסלול העסקה המפתה''' כלל את פיתויו של אזרח ישראלי למדינה ערבית, במסווה של עסקה מוצלחת, ואז חטיפתו והברחתו ללבנון. תחילה תכנן עובייד לחטוף את [[משרד התשתיות הלאומיות|שר האנרגיה והתשתית]] לשעבר [[גונן שגב]], ואף טווה עמו קשרים עסקיים דרך צד שלישי, אך שגב התגלה כזהיר מדי<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907330,00.html ynet], 24-04-2004</ref>. כחלופה, הציע עובייד לחטוף את אלחנן טננבוים, שהיה קצין מילואים בדרגת [[אלוף משנה]], וקיים קשרים עסקיים עם אביו, חסן, ומאוחר יותר שיתף פעולה עם קייס עצמו בניכיון המחאות ובמכירת ציוד ומוצרים בשטחי הרשות הפלסטינית<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/QAHeb.jhtml?qaNo=76 "הארץ"]</ref>. קייס עובייד העביר לקאיד בירו את [[כרטיס ביקור|כרטיס הביקור]] של טננבוים, וזה העביר את הכרטיס למזכ"ל חזבאללה, [[חסן נסראללה]], שהסכים לקנות את טננבוים.
| |||