הבדלים בין גרסאות בדף "מוזיאון הרכב ההיסטורי"

אין תקציר עריכה
[[קובץ:EM-ford-1942-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטובוס תוצרת פורד (1942)]]
[[קובץ:EM-chausson-1949-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטובוס אגד מתוצרת שוסון צרפת (1949)]]
'''מוזיאון הרכב ההיסטורי''' של חברת [[אגד]] נמצא בחניון [[חולון]] של החברה, ומציג [[אוטובוס|אוטובוסים]] שונים שפעלו על [[כבישי ישראל|כבישי הארץ]]. המוזיאון ידוע גם בשם '''מוזיאון אגד'''. במוזיאון מוצגים כ-70 אוטובוסים מתקופות שונות ב[[מדינת ישראל]], מ[[שנות ה-40]] ועד לשנים האחרונות.
 
במוזיאון מוצגים כ-70 אוטובוסים מתקופות שונות ב[[מדינת ישראל]], מ[[שנות ה-40]] ועד לשנים האחרונות.
 
==רעיון המוזיאון==
הרעיון ל[[מוזיאון]] הרכב ההיסטורי הועלה בראשית [[שנות ה-80]], כאשר במזכירות אגודת [[אגד]] התקבלו לא מעט בקשות של מפיקים [[ישראל]]ים לצלם [[סרט קולנוע|סרטים]], ובעת ה[[צילום]] לשלב אוטובוסים ישנים מתקופות שונות כך שיתאימו לשנים ומאורעות שמצולמים בסרט. ראש המזכירות דאז, שלמה לוין, החליט לשתף פעולה עם הבקשותבקשות הללואלה ויזם את הקמת מוזיאון הרכב ההיסטורי ב-[[1982]].
 
הרעיון ל[[מוזיאון]] הרכב ההיסטורי הועלה בראשית [[שנות ה-80]], כאשר במזכירות אגודת [[אגד]] התקבלו לא מעט בקשות של מפיקים [[ישראל]]ים לצלם [[סרט קולנוע|סרטים]], ובעת ה[[צילום]] לשלב אוטובוסים ישנים מתקופות שונות כך שיתאימו לשנים ומאורעות שמצולמים בסרט. ראש המזכירות דאז, שלמה לוין, החליט לשתף פעולה עם הבקשות הללו ויזם את הקמת מוזיאון הרכב ההיסטורי ב-[[1982]].
 
==איתור ושיקום אוטובוסים למוזיאון==
בעקבות הרעיון לפתוח את המוזיאון, היה צורך באיתור אוטובוסים ישנים רבים, שעד אז לא נשמרו לאחר שיצאו מהשירות. איתור האוטובוסים הנטושים בוצע על ידי יוס'קה שמיר, שכיהן אז כמנהל הארכיון ההיסטורי של אגד (השוכן בבית אגד ב[[תל אביב]]), יחדיויחד עם מוטי שובל מבית אגד ב[[חיפה]]. שמיר ושובל הצליחו לאתר עשרות אוטובוסים במגרשים ובחניוני אגד בכל הארץ. מרבית האוטובוסים שנמצאו נשתמרו במצב נסיעה, בין השאר הודות לכך שחלקם הפכו למחסנים או לאוטובוסי סדנא ושירות.
 
האוטובוסים שנאספו הועברו למוסכי אגד המרכזיים בישראל, שם שופצו ונצבעו מחדש, הורכבו בהם החלקים שהוסרו מהם בעבר, הותקנו בהם מחדש הספסלים שנעקרו מהם, ונפתחו החלונות שנאטמו. בתחילה שופצו כ- 8שמונה אוטובוסים, ביניהם גם אוטובוס [[משוריין]] שהורכב על פי אוטובוסתוכנית מתקופת [[מלחמת הקוממיותהעצמאות]], ובהמשך שוקמו עוד עשרות אוטובוסים נוספים.
בעקבות הרעיון לפתוח את המוזיאון, היה צורך באיתור אוטובוסים ישנים רבים, שעד אז לא נשמרו לאחר שיצאו מהשירות. איתור האוטובוסים הנטושים בוצע על ידי יוס'קה שמיר, שכיהן אז כמנהל הארכיון ההיסטורי של אגד (השוכן בבית אגד ב[[תל אביב]]), יחדיו עם מוטי שובל מבית אגד ב[[חיפה]]. שמיר ושובל הצליחו לאתר עשרות אוטובוסים במגרשים ובחניוני אגד בכל הארץ. מרבית האוטובוסים שנמצאו נשתמרו במצב נסיעה, בין השאר הודות לכך שחלקם הפכו למחסנים או לאוטובוסי סדנא ושירות.
 
מפיקי הסרטיםסרטים אשר ביקשו את האוטובוסים לשם צילומי הסרטים שלהם, החלו להשתמש בשירותי המוזיאון ולשכור אותם לצילומים. חלק מהסרטים בהם נעשה שימוש באוטובוסים ששופצו, הם [[אסקימו לימון]], [[הקיץ של אביה]], [[זעם ותהילה]], וכן בסרטים חדשים יחסית, כמו [[סוף העולם שמאלה]]. האוטובוסים מובאים גם לתהלוכות, תערוכות ואירועים אחרים, כמו חגיגות ה-[[1 במאי]] או אירועי [[יום העצמאות]].
האוטובוסים שנאספו הועברו למוסכי אגד המרכזיים בישראל, שם שופצו ונצבעו מחדש, הורכבו בהם החלקים שהוסרו מהם בעבר, הותקנו בהם מחדש הספסלים שנעקרו, ונפתחו החלונות שנאטמו. בתחילה שופצו כ- 8 אוטובוסים, ביניהם גם אוטובוס [[משוריין]] שהורכב על פי אוטובוס מתקופת [[מלחמת הקוממיות]], ובהמשך שוקמו עוד עשרות.
 
מפיקי הסרטים אשר ביקשו את האוטובוסים לשם צילומי הסרטים שלהם, החלו להשתמש בשירותי המוזיאון ולשכור אותם לצילומים. חלק מהסרטים בהם נעשה שימוש באוטובוסים ששופצו, הם [[אסקימו לימון]], [[הקיץ של אביה]], [[זעם ותהילה]], וכן בסרטים חדשים יחסית, כמו [[סוף העולם שמאלה]].
 
האוטובוסים מובאים גם לתהלוכות, תערוכות ואירועים רבים. בין האירועים הללו ניתן לציין את חגיגות ה-[[1 במאי]], אירועי [[יום העצמאות]] וכדומה.
 
== פגיעה בשימור ==
מרבית האוטובוסים וחלקי החילוף שלהם עמדו במוסך אגד ב[[מחסום ארז]], שם בוצע פירוקם שלפורקו אוטובוסים מושבתים על ידי פועלים שהובאו מ[[רצועת עזה]]. כאשר שהו שם האוטובוסים המיועדים לשימור, פורקו גם האוטובוסים שהועברו לשם שימור, ככל הנראה בשל אי הבנה וחוסר מודעות לשימורם. מאז נכתב על כל אוטובוס המיועד לשימור כי האוטובוס מיועד לארכיון, בשפות [[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]].
 
מכיוון שהשטח שבו היו מאוכסניםאוכסנו האוטובוסים במחסום ארז, היה מועד לפיגועי [[טרור]], הורה יוסק'ה שמיר להעביר אותם למוסך צפון של אגד (עיר גנים), ושם להקים את המוזיאון המיועד, בתחומי [[מרכזית בת גלים|התחנה המרכזית הישנה]] של [[חיפה]]. מוטי שובל הכין את התוכנית להקמת המוזיאון בשטח התחנה המרכזית הישנה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. בעקבות כך ביקש שמיר לעזוב את פרויקט השימור.
מרבית האוטובוסים וחלקי החילוף שלהם עמדו במוסך אגד ב[[מחסום ארז]], שם בוצע פירוקם של אוטובוסים מושבתים על ידי פועלים שהובאו מ[[רצועת עזה]]. כאשר שהו שם האוטובוסים המיועדים לשימור, פורקו גם האוטובוסים שהועברו לשם שימור, ככל הנראה בשל אי הבנה וחוסר מודעות לשימורם. מאז נכתב על כל אוטובוס המיועד לשימור כי האוטובוס מיועד לארכיון, בשפות [[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]].
 
מכיוון שהשטח שבו היו מאוכסנים האוטובוסים במחסום ארז, היה מועד לפיגועי [[טרור]], הורה יוסק'ה שמיר להעביר אותם למוסך צפון של אגד (עיר גנים), ושם להקים את המוזיאון המיועד, בתחומי [[מרכזית בת גלים|התחנה המרכזית הישנה]] של [[חיפה]]. מוטי שובל הכין את התוכנית להקמת המוזיאון בשטח התחנה המרכזית הישנה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. בעקבות כך ביקש שמיר לעזוב את פרויקט השימור.
 
== הקמת המוזיאון בחולון ==
הרעיון להקמת מתחם המוזיאון ירד מהפרק למספרלמשך מספר שנים והועלה שוב בשנת [[1988]]. נוח סלוצקי, שהיה אז מנהל משק דרום, קיבל לידיו את משימת הקמת המוזיאון. הוא החל במלאכת האיתור והשימור של האוטובוסים הנטושים. ב[[עיתון|עיתונות]] פורסמו מודעות שקראו לציבור לאתר אוטובוסים נטושים ולהודיע על כך לאגד, ותוך זמן קצר הגיעו עשרות פניות. סלוצקי, יחד עם יוסי כהן שפיקדשפיקח על גרירת האוטובוסים, תיעדו בצילום ובכתב את האוטובוסים הנטושים והעברתםואת העברתם לשימור. האוטובוסים נגררו לחניון אגד במחסום ארז, שם שופצו. קשיים שעלו בשיפוץ היו בין השאר חלודה רבה שהעלו האוטובוסים, מה שהצריך פירוק לגורמים ובנייה ושחזור מדויק, תוך היעזרות בתמונות מארכיון אגד, על מנת לשמור על צורתם המקורית.
 
בבוקר יום העצמאות של שנת [[1991]], נחנך מוזיאון הרכב ההיסטורי סמוך לחניון אגד בחולון. המוזיאון נחנך תוך כדי ציון 43 שנה למדינת ישראל ו- 40 שנה לאיחוד הקואופרטיבים "[[אגד]]", "[[שחר (קואופרטיב)|שחר]]" ו"[[קואפרטיב דרום יהודה|דרום יהודה]]".
הרעיון להקמת מתחם המוזיאון ירד מהפרק למספר שנים והועלה שוב בשנת [[1988]]. נוח סלוצקי, שהיה אז מנהל משק דרום, קיבל לידיו את משימת הקמת המוזיאון. הוא החל במלאכת האיתור והשימור של האוטובוסים הנטושים. ב[[עיתון|עיתונות]] פורסמו מודעות שקראו לציבור לאתר אוטובוסים נטושים ולהודיע על כך, ותוך זמן קצר הגיעו עשרות פניות. סלוצקי, יחד עם יוסי כהן שפיקד על גרירת האוטובוסים, תיעדו בצילום ובכתב את האוטובוסים הנטושים והעברתם לשימור. האוטובוסים נגררו לחניון אגד במחסום ארז, שם שופצו. קשיים שעלו בשיפוץ היו בין השאר חלודה רבה שהעלו האוטובוסים, מה שהצריך פירוק לגורמים ובנייה ושחזור מדויק, תוך היעזרות בתמונות מארכיון אגד, על מנת לשמור על צורתם המקורית.
 
בבוקר יום העצמאות של שנת [[1991]], נחנך מוזיאון הרכב ההיסטורי סמוך לחניון אגד בחולון.
המוזיאון נחנך תוך כדי ציון 43 שנה למדינת ישראל ו- 40 שנה לאיחוד הקואופרטיבים "[[אגד]]", "[[שחר (קואופרטיב)|שחר]]" ו"[[קואפרטיב דרום יהודה|דרום יהודה]]".
 
==המוזיאון כיום==
המוזיאון פתוח כיום לציבור ללא תשלום. בכניסה למוזיאון ניצב השלד המפוייח של האוטובוס מ[[פיגוע אוטובוס הדמים]], שנחטף והותקף לצורך פיגוע מיקוח ב-[[11 במרץ]] [[1978]]. במוזיאון מוצגים גם מיכלית דלק, רכבים פרטיים ששימשו את האגודה, טנדר ו[[גרר]]. עלהמוזיאון מרביתנחשב כליאתר הרכבשימור ניתנתשל לקהל[[המועצה אפשרותלשימור לטפסאתרים]]. ולשבתגם בהםלאחר הקמתו, נמשכים מאמצי איתורם ושיפוצם של אוטובוסים נוספים לשימור במוזיאון.
 
המוזיאון נחשב אתר שימור של [[המועצה לשימור אתרים]]. גם לאחר הקמתו, נמשכים מאמצי איתורם ושיפוצם של אוטובוסים נוספים לשימור במוזיאון.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Egged Museum|שם ויקישיתוף=מוזיאון הרכב ההיסטורי}}
*[http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=2814 אתר מוזיאון הרכב ההיסטורי]
*[http://www.shimur.org/article.php?id=196 מוזיאון הרכב ההיסטורי] באתר [[המועצה לשימור אתרים]].
*[http://www.tapuz.co.il/Albums/forumGalleries/display/default.asp?g=12750&id=394&dt=0 גלריית המוזיאון בפורום תחבורה ציבורית תפוז]