דחיית סיפוקים – הבדלי גרסאות

'''דחיית סיפוקים''' היא היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה. היכולת הזו נחשבת כ[[אישיות|תכונת אישיות]]. [[דניאל גולמן]] גורס שהתכונה היא מרכיב חשוב ב[[אינטליגנציה רגשית]]. אנשים ללא תכונה זו מעוניינים בסיפוק מיידי בכל עת ועשויים לסבול משליטהמ[[שליטה עצמית]] נמוכה.

פסיכואנליסטים גורסים כי אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה סובלים מ"גבולות [[אגו]] רופסים". המושג מגיע מ[[תאוריית האישיות]] של [[זיגמונד פרויד]]. על פי התאוריה הזהות היא עקרון הסיפוק, הסופרה[[סופר-אגו]] הוא עקרון הצדק, והאגו הוא עקרון המציאות. תפקיד האגו לספק את צורכי הזהות בעודה מכבדת את צרכיו של הזולת. על פי התאוריה, אדם שאינו מסוגל להשהות את הסיפוק עשוי להיות בעל זהות לא מאוזנת אשר אינה ניתנת לשליטה על ידי האגו והסופר-אגו.

שליטה עצמית נמוכה עשויה להיות קשורה לגורמים ביולוגיים במוח. חוקרים מצאו שילדים עם [[סינדרום אלכוהול עוברי]] מסוגלים פחות לדחות סיפוקים .<ref>Williams, B. F.; Howard, V. F.; McLaughlin, T. F. (1994). Fetal alcohol syndrome: Developmental characteristics and directions for further research. ''Education & Treatment of Children'', ''17'', 86-97.</ref>

'''ניסוי המרשמלו''' הוא ניסוי ידוע הבודק את העקרון. הניסוי נערך על ידי [[וולטר מישל]] ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] ונידון בעבודתו הידועה של [[דניאל גולמן]]. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבדקה קבוצה של בני 4 בניסוי. לכל אחד מהם ניתן [[מרשמלו]] כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות והדגימוומצאו שאלו עםשבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר הורים ומורים). בנוסף, הם צברו ממוצע של 210 נקודות יותר במבחן ה-[[SAT]].<ref>Shoda, Y., Mischel, W., Peake, P. K. (1990). Predicting adolescent cognitive and self-regulatory competencies from preschool delay of gratification: Identifying diagnostic conditions. ''Developmental Psychology'', ''26''(6), 978–986.</ref>