הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר עזר יבזרוב"

אין תקציר עריכה
עם קום [[מדינת ישראל]] עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר ל[[ירושלים]] והחל בהקמת "[[בנייני האומה]]" - תכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-[[1950]], עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, ו[[הקונגרס הציוני]] הכב' התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת [[1953]], נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת [[1958]] "תערוכת העשור" בה ביקרו כבר קרוב למליון.
 
בשנת [[1953]] התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון מופץהופץ בדרך לא דרך בכל רחבי [[רוסיהברית המועצות]] וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי רוסיה[[ברית המועצות]] בגלים קצרים שיקלטו מעבר ל[[מסך הברזל]], המכונים "[[קול ציון לגולה]]", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.
 
עזר גם יזם ודחף את [[הוצאת מסדה]] להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת [[1957]] הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת [[1960]] ייסד עזר את "מרכז התיירות" כיחידה ב[[משרד המסחר והתעשייה]], שהוא עמד בראשו עד לכינון [[משרד התיירות]], ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".
[[קטגוריה:תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
{{קצרמר|אישים}}
49,522

עריכות