ציד החד-קרן – הבדלי גרסאות

השטיח הראשון מתאר את הציידים היוצאים לצוד את החד-קרן, ומשחררים את כלבי הציד. הציידים מגלים את חד הקרןהחד-קרן בסמוך ל[[מעיין]] [[רעל|מורעל]], והחד-קרן משתמש בכוח קרנו על מנת לטהר את המים הרעילים. בעלי החיים שבטבע ([[טווס]]ים, [[אריה|אריות]]) ממתינים לטיהור המים. החד-קרן מנסה להימלט מהציידים ואלה זורקים עליו את [[חנית]]ותיהם, אולם החד-קרן מדלג מעל פלג מים ונמלט מהציידים. בשטיח נוסף רואים את החד-קרן נלחם בציידים ותוקע קרנו באחד הכלבים. באמצעות העלמה, נתפס החד-קרן ומוצא להורג. גופתו מובלת לטירה על ידי הציידים. בשטיח האחרון החד-קרן קם לתחיה, אולם הוא כלוא.

ישנן פרשנויות רבות למשמעות המתוארת בשטיחים. ניתן להבין את השטיחים כ[[אלגוריה]] ל[[אהבה]] - החד-קרן מסמל את האהבה המושלמת, ורק בקשיים רבים ניתן לתפוס את האהבה או למצוא את האהוב. הפרשנות המקובלת היא שבמקביל לאלגוריה הביסיסית ישנה גם אלגוריה [[נצרות|נוצרית דתית]], ה[[חד-קרן|חד-קרן]] הוא אלגוריה ל[[הפסיון של ישו|פסיון של ישו]] ולקומו לתחייה, והעלמה (היחידה היכולה להגיע אל חד הקרןהחד-קרן) היא [[מרים, אם ישו]]. על פי האמונה המקובלת ב[[ימי הביניים]], ניתן ללכוד חד-קרן רק באמצעות עלמה בתולה - אלגוריה לכך שהטבע האלוהי של ישו יכול להפוך לאנושי, על פי האמונה הנוצרית, רק באמצעות מרים הבתולה. הציד מקביל ליסורים של ישו בהולכו ב[[ויה דולורוזה|וויה דולורוזה]].