מדיניות לשונית בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Drork (שיחה | תרומות)
←‏יישום פסיקת בג"ץ: הוספת הערבית לשלטי מע"ץ שייכת לפסק דין אחר שמוסבר בפסקה קודמת
שורה 99:
[[תמונה:BenAmram.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רחוב בן-עמרם שבשכונת [[נווה פנחס]] ב[[חולון]] הוא המקום היחיד בישראל שיש בו שילוט בכתב העברי ה[[שומרוני]]]]
[[תמונה:HebrewRussianSignHolon.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שילוט דו-לשוני בעברית וברוסית, עם שגיאות כתיב בטקסט הרוסי, בגן ציבורי בחולון]]
על-פי דעת הרוב נפסק כי עירייה שיש בה אוכלוסייה ערבית גדולה חייבת להחליף את השלטים בתחומה לשלטים הכוללים כיתוב ערבי, וזאת בתוך חמש שנים. בעקבות זאת, אמנם הוחלפו רוב השלטים בערים האמורות,. ואףבחלק השלטיםמהשלטים שמציבההחדשים שהוצבו הן על-ידי [[מע"ץ]] בצדיוהן הדרכים הביןעל-עירוניות.ידי בחלק מהשלטים החדשים שהוצבוהעיריות התגלו [[שגיאות כתיב]], חוסר עקביות בתעתיק שמות עבריים או ניסוחים לא ברורים בערבית. רוב השלטים האלה הוחלפו בעקבות תלונות של ארגון "[[עדאלה]]" ושל אנשים פרטיים. עם פתיחת המסוף החדש של [[נמל התעופה בן-גוריון]], מסוף מס' 3 המכונה "[[נתב"ג 2000]]", התגלה כי שלטים בערבית הוצבו רק מחוץ לבית הנתיבות, ולא בבית הנתיבות עצמו. השלטים בבית הנתיבות הוחלפו, אולם אזרחים ערבים התלוננו כי הנוסח הערבי על השלטים אינו תקין ואינו מובן. לבסוף הוחלפו השלטים שבניסוחם נפלו שגיאות.
 
שאלה נוספת שעלתה עם הוספת הכיתוב הערבי על שלטי ההכוונה, הייתה האם להשתמש בשמות ערביים מסורתיים לשמות היישובים בארץ, או לתעתק את השמות העבריים לכתיב הערבי. תחילה התקבלה החלטה לכתוב את השמות הערביים המסורתיים רק לגבי יישובים שבהם רוב האוכלוסייה ערבית (למשל: שפרעם - شفاعمرو, אבל: עכו - عكو). דרישה מצד אזרחים ערביים לשנות את המדיניות הזו, הביאה להחלטה חדשה, שעל-פיה השימוש בשמות ערביים מסורתיים ייעשה גם אם ביישוב יש אוכלוסייה ערבית גדולה (ולפיכך נכתב היום: עכו - عكا). שמות של יישובים אחרים נכתבים על-פי הגייתם בעברית, גם כאשר השם השגור בערבית הוא אחר (למשל: بيئر شيبع ולא: بئر السبع. בשידורי רשות השידור בערבית משתמשים דווקא בשם הערבי המסורתי). בעיה מיוחדת יצר שם העיר [[חדרה]]. השם העברי נגזר מן השם הערבי של המקום, אל-ח'דירה (الخضيرة תעתיק מדויק: אלח'צ'ירה). לפיכך, עלתה דרישה להשתמש בשמו הערבי המקורי של המקום בכיתוב הערבי. בכל זאת, העדיפו רשויות המדינה לכתוב בערבית: حديرا כתעתיק של השם העברי.
 
בעיית השימוש בשמות לועזיים מסורתיים, לעומת תעתיק ללעז של השם העברי, עולה שוב ושוב גם לגבי הכיתוב באותיות לטיניות שמיועד לתיירים ולעולים חדשים. בתקופת המנדט הבריטי, הקפידו שלטונות המנדט לכתוב בכל שפה את השם המסורתי הנהוג בה, למשל: "اللد Lydda לוד". לאחר הקמת המדינה הועדף בדרך-כלל תעתיק של ההגייה העברית, כלומר: Lod במקום Lydda. הנימוק היה, כי הדבר מקל על זרים השומעים את שם המקום מפי ישראלים, וכן כי שימוש בשם אנגלי מסורתי יוצר העדפה לשפה האנגלית על פני שפות זרות אחרות. מנגד נוצרה בעיה, כי במדריכי תיירים, ובשילוט של אתרי תיירות, נכתב השם המסורתי, ולפיכך בסמוך ל[[קיסריה]] תייר עשוי היה להיתקל בשלט Qeysariya שהוצב בצד הכביש ומפנה ליישוב החדש, ואחר כך בשלט Caesarea המכוון אל ה[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] הסמוך, בלי להבין שמדובר למעשה באותו מקום. כמו כן, פעמים רבות מועלית הטענה כי התעתיק צריך לשקף את ההגייה המקובלת היום ב[[עברית ישראלית]], ולא את ההגייה ההיסטורית, ולפיכך אפשר לתעתק כּ ו-ק לאות אחת k, ואין צורך להשתמש באות q. בתעתיק הערבי, ק' תמיד מתועתקת ל-ك שמקבילה לכ'. אף על פי שישראל הייתה נתונה תחת מנדט בריטי, האנגלית הנכתבת בשלטים היא [[אנגלית אמריקנית]], והדוגמה הבולטת היא המילה "center" (ב[[אנגלית בריטית]] - centre).
 
===מוסדות לחקר השפה ולהכוונתה===