מדינת לבנון החופשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יסמין (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
יסמין (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Tsadal.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל [[צבא לבנון החופשית]]]]
'''מדינת לבנון החופשית''' (ב[[ערבית]]: جمهورية لبنان الحرة, תעתיק מדויק: ג'מהוריה לבנאן אלחֻרה; רפובליקת לבנון החופשית) היא מדינת [[דה פקטו]] עליה הכריז [[סעד חדאד]] בשנתב[[18 באפריל]] [[19811979]]‏‏<ref>‏מקור: הגנרל אנטואן לאחד, "בעין הסערה - חמישים שנה בשירות מולדתי לבנון", ידיעות אחרונות (ע"מ 58)‏</ref>. מדינת לבנון החופשית מעולם לא הוכרה כמדינה ריבונית על-ידי אף גורם רשמי מחוץ ל[[לבנון]], וההכרזה עליה הביאה לניתוק מוחלט ביחסים בין סעד חדאד לממשלת לבנון. מדינת לבנון החופשית תפקדה במשך מספר שנים כיישות עצמאית בדרום לבנון, כאשר את מרבית השירותים לתושביה סיפקה [[מדינת ישראל]].
 
== רקע והיסטוריה ==
שורה 9:
בשנת [[1978]], לאחר [[מבצע ליטאני]], בו נדחקו הכוחות העוינים (אש"ף וחזיתות מסייעות‏‏<ref>‏חזיתות פרו-פלסטיניות אשר קמו בלבנון או הובאו מסוריה (לדוגמא: [[א-צעיקה]]). בתחילת מלחמת האזרחים החזית המסייעת הראשית הייתה צבא לבנון הערבי אך זה התפורר וחדל מלהתקיים. חלק מלוחמיו השתלבו באש"ף ובחזיתות החדשות </ref>) צפון לליטאני ומספר רב של [[פליטים]] מוסלמים, אשר תמכו בכוחות העוינים ואף סייעו להם בפעולות מזוינות נגד האוכלוסיה הנוצרית בדרום לבנון נסו צפונה‏‏<ref>‏רובם שיעים אשר עברו להתגורר ברובע השיעי בדרום ביירות ואף הקימו שם שלוחות טרוריסטיות‏. [[חזבאללה]], אשר הוקם ב[[מלחמת שלום הגליל]] בסיוע [[משמרות המהפכה האיראניים]] החל את פעילותו הטרוריסטית בחזית הביירותית (ירי [[צלף|צלפים]] על נוצרים בקרבת [[הקו הירוק (ביירות)|הקו הירוק]]) ועבר לדרום לבנון בשלב מאוחר יחסית</ref>, ולאחר הנסיגה הישראלית בחזרה לגבולות [[הקו הכחול]] הועבר השטח, שזה עתה "נוקה" מגורמים עוינים, לשליטת צבא לבנון החופשית. שלושת המובלעות הנוצריות בדרום; [[מובלעת מרג' עיון]], [[מובלעת בינת ג'ביל]] ו[[מובלעת ג'זין]] אוחדו לכוח אחד תחת פיקודו של סעד חדאד. בעקבות האיחוד, הצטרפו לצבא לבנון החופשית קצינים בכירים מצבא לבנון אשר פעלו במקביל במולעת [[בינת ג'ביל]] ([[סאמי שידיאק]]‏‏<ref>‏סאמי שידיאק הסתכסך עם קצינים בכירים בשלב מאוחר יותר, ופרש‏</ref> ולוחמים מ[[שומרי הארזים]] של [[אטיין סאקר]] אשר הוצבו לשמור על המובלעת הנוצרית ב[[ג'זין]]‏‏<ref>‏עם הקמת [[צד"ל]] ועקב המחלוקת בין אטיין סאקר ל[[אנטואן לאחד]], המפקד החדש, פרשו לוחמי שומרי הארזים מהמיליציה‏</ref>.
 
צבא לבנון החופשית התבסס בשטח שבשליטתו והמיליציה זכתה לתמיכה עצומה בקרב האוכלוסייה המקומית. לאחר שלדבריו, "הממשלה הלבנונית הפקירה את הדרום", החליט חדאד לנתק את הקשר בינו לבין הממשלה הלבנונית (הקשר עם צבא לבנון נותק קודם לכן ועל אף ש[[דה יורה]] צבא לבנון החופשית פעלה מטעם צבא לבנון, דה פקטו המיליציה הייתה עצמאית ונתונה לפקודתו של סעד חדאד בלבד), ובשנת [[1981]]1979 הכריז על הקמת מדינת לבנון החופשית. חדאד העניק למדינה עליה הכריז שם זה היות ודרום לבנון דאז היה שטח "נקי" מגורמי טרוריסטיים, ואילו בשאר חלקי לבנון השפעת אש"ף ו[[סוריה]] ניכרת‏‏<ref>‏פעמים אחדות, השתמש חדאד בצירוף "לבנון המשועבדת" - נתונה להשפעת סוריה, כאשר התייחס לחלקי המדינה בהם פעלו אש"ף, החזיתות המסייעות או [[צבא סוריה]]‏</ref>. צעד זה, הביא לניתוק מוחלט ביחסים בין חדאד לממשלת לבנון. בעקבות ההכרזה, שרר זעם רב בקרב הממשל הלבנוני ו[[סלים אל-חוס]], [[ראש ממשלת לבנון]], פיטר את חדאד מהצבא, הפסיק את תשלום משכורותיהם של חייליו והרשיעו ב[[בגידה]]. חדאד עתר ל[[המועצה המייעצת לממשלה (לבנון)|מועצה המייעצת לממשלה]] (גוף משפטי המקביל ל[[בג"ץ]]) וזו ביטלה את החלטת הנשיא, אם זאת, ממשלת לבנון התעלמה מהחלטה המועצה ומעולם לא ביצעה אותה.
 
לאחר שחדאד כשל בהשגת הכרה בינלאומית למדינת לבנון החופשית‏‏<ref>‏אם כי רבים סבורים שחדאד מעולם לא חפץ בהקמת מדינה ריבונית והתכוון דווקא להקים יישות עצמאית ללא השפעת אש"ף וסוריה והתכוון להחיל בעתיד מודל זה על כל שטח לבנון, קרי; גירוש אש"ף ונסיגת הצבא הסורי מאדמת לבנון</ref> החלה "מובלעת חדאד" בדרום לבנון לתפקד כמדינת דה-פקטו, כאשר את מרבית השירותים האזרחיים קיבלו תושביה ממדינת ישראל וצבא לבנון החופשית תפקד כצבאה. מדינת לבנון החופשית תפקדה כיישות עצמאית מספר שנים, ו"ממשלת לבנון החופשית" אף הקימה משרד ב[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']] ב[[ירושלים]]. לאחר [[מלחמת שלום הגליל]] ונסיגת ישראל ממרבית השטחים אותם כבשה במלחמה זו, הוקמה על שטחה של "מדינת לבנון החופשית" [[רצועת הביטחון]]. חדאד לא התנגד להקמת רצועת הביטחון וצבא לבנון החופשית (אשר עם פטירת סעד חדאד ומינוי מפקדה החדש, אנטואן לאחד, הסב שמו לצד"ל - צבא דרום לבנון) המשיך בשיתוף הפעולה עם ישראל עד ל[[רצועת הביטחון#הנסיגה מרצועת הביטחון|נסיגה המלאה מרצועת הביטחון]] בשנת [[2000]], כאשר צד"ל חדל מלהתקיים וחלק מלוחמיו עברו להתגורר בישראל כ[[פליטים]].