אובייקט מעבר – הבדלי גרסאות

נוספו 763 בתים ,  לפני 13 שנים
הרחבה
מאין תקציר עריכה
(הרחבה)
 
לפי ויניקוט, 'מרחב פוטנציאלי' ימשיך להתקיים בנפשו של המבוגר, ובו הוא יוכל לשחק, לפנטז וליצור ולהנות מחווית יצירה. בכך מבטא ויניקוט את החשיבות של מרחב פוטנציאלי לביטויו של [[דונלד ויניקוט#עצמי אמיתי|העצמי האמיתי]] ומכאן ליצירתיות ולבריאות הנפשית. אנשים נוקשים שאין להם חלל מעבר, עלולים לחוש איום ממצבים כאלו כמו ספרות בידיונית או משחק תפקידים, וקשה להם "לצאת מעורם" ולהיכנס לנעלי הזולת. לעומתו, אנשי [[פסיכולוגיית האני]] ה[[זיגמונד פרויד|פרוידיניים]] ראו את השימוש באובייקט המעבר כשלב ביניים בין התלות הסימביוטית באם לבין שלב ההיפרדות מהאם וה[[תהליך הספרציה-אינדיבידואציה|אינדיבידואציה]].
 
הפסיכולוגית והפסיכואנליטיקאית ה[[ישראלי]]ת [[רוני סולן]] טוענת כי מרחב המעבר נוצר באופן יצירתי הן על ידי התינוק והן על ידי האם, כאשר האם "מנצחת" על התהליך. מרחב המעבר מאפשר לתינוק ולאם לחוות את חווית היחד ולממש את עצמיותם באופן ששומר על היחודיות של כל אחד מהם.‏‏<ref>‏רוני סולן (2007), '''חידת הילדות''': פרק ז: [http://www.hebpsy.net/sihot/y_LbWyfZWyBdMJ8Gxgot.pdf יחסי אובייקט - מערכת ההתקשרות], באתר [[פסיכולוגיה עברית]] {{PDF}}‏</ref>
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
== לקריאה נוספת ==