סביל אבו נבוט – הבדלי גרסאות

'''סביל אבו נבוט''' הוא [[סביל]] [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאני]] השוכן ב[[דרך בן צבי]] בשכונת [[אבו כביר]] בדרום [[תל אביב]], בסמוך לבניין מספר 49. המבנה ניצב על אם הדרך המובילה מ[[יפו]] ל[[רמלה]] ול[[לוד]], והלאה ל[[ירושלים]]. הסביל ניצב במרכזו של גן אבו נבוט שבו מספר [[פסל]]ים מעשה ידיו של ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[יגאל תומרקין]]. הסבילהוא קרוי על שם מושל [[יפו]] בתחילת [[המאה ה-19]], [[מחמוד אגא א-שאמי]], אשר הקימו בשנת 1230 ל[[הג'רה]] ([[1815]]), כפי שמעידה עליו הכתובת הקבועה בו‏‏<ref>‏[http://www.7wonders.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%98 אתר שבעת פלאי ישראל]‏</ref>. מאידך, שלט מטעם [[עיריית תל אביב]] מתארך את הקמתו של המבנה לשנת [[1820]]‏‏‏<ref>‏[http://commons.wikimedia.org/wiki/File:AbuNabut2.jpg תמונת השלט]‏</ref>. א-שאמי זכה לכינוי "אבו נבוט" בשל כך שנהג להתהלך עם אלה בידו ("אבו נבוט" פירושו בעל האלה או אבי האלה ב[[ערבית]]). הסביל ניצב על הדרך שבין [[יפו]] ל[[רמלה]] ול[[לוד]], והלאה ל[[ירושלים]].

מבנה הסביל [[מלבן|מלבני]] והוא בנוי בסגנון [[סלג'וקים|סלג'וקי]]. הוא נושא שלוש [[כיפה (מבנה)|כיפות]] אדומות, ובארבע פינותיו ארבעה מגדלים קטנים הנושאים גם הם כיפות אדומות. בצידו הפונה מערבה קבועה [[קשת (מבנה)|קשת]] עשויה מ[[שיש]] ומלבנים אדמדמות. במרכזה של הקשת קבועים ברזי המים ומעליהם כתובת הקדשה ב[[ערבית]] המאזכרת את ה[[שליטי האימפריה העות'מאנית|סולטאן]] [[מהמוט השני]] ומאחלת בריאות לשותים: