פיתוי (הלכה) – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], על אדם ה'''מפתה'''שפיתה [[נערה]] [[בתולה]] פנויה לקיים אתו [[יחסי מין]], מוטלת חובהחייב לשלם לאבי הנערה [[קנס]] של חמישים [[שקל]] (מידת משקל מקראית) [[כסף]], (במערכת המידות של ה[[תלמוד]] - [[מידות ומשקלות תורניים|סלע]]), או [[נישואים|לשאת]] אותה לאישה, בכפוף להסכמתו, להסכמתה ולהסכמת אביה.

מקור המצווה בפסוק: "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ, מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה; אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת" ([[s:שמות]] כב טו|שמות כב טו]]-[[s:שמות כב טז|טז]]).

ה[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת כתובות]] (לט, א) קובעת שנישואי המפתה למפותה תלויים ברצון אביה של המפותה, המפותה עצמה והמפתה. רק - אם שלושתם מעוניינים בנישואים - הוא נושא אותה לאישה.

על פי [[חז"ל]], הקנס המפורש בתורה אינו התשלום היחיד, והמפתה חייב גם לתת דמי "[[בושת"]] ו"[[פגם" (הלכה)|פגם]] על שפגע בנערה.

על פי פירושו של ה[[רמב"ן]] [[פסוק|לפסוק]], הפיתוי הינו כאשר אדם משדל אישהנערה לשכב איתו, בין אם אמר לה דברי אמת ובין אם אמר לה דברי שקר על מנת שתתרצה.

[[רמב"ם|הרמב"ם]] מפרש שהקנס הקצוב (50 סלעים) הוא קנס בגין [[הנאה|הנאתו]] של המפתה, אך מעבר לכך חייב להוסיף קנס נוסף בגין הבושהה[[בושה]] שגרם המפתה למפותהלנערה המפותה ולמשפחתה.

המצווה הבאה מדברת על [[מכשפה]], אשר אותה יש להמית. אברבנאל מציע את ההסבר הבא: בדרך כלל הנערות יפותו ללכת אחרת הנכבדים על-ידי נשים, אותן הן מדמה ל"מכשפות" - אולי ה"סרסורים" בימינו. הוא מבאר כי בחכמתן ובנסיונן הן משכנעות את הצעירות ללכת אחרי הנכבדים. "היא המביאה את האיש ואת הנערה לניאוף". הוא לומד על הקשר בין מכשפה לבין ניאוף מ[[ספר מלכים]], בו נאמר על [[איזבל ]]:"...עַד-זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ, הָרַבִּים." <ref>ב',ט', כ"ב</ref>. לדעתו, הנשים המכשפות "יטו יותר לאומנות הכישוף מן האנשים וכל שכן בפיתוי הבתולות".